יש נשים שלא נועדו להיות אמהות. הייתי צריכה להיות חכמה מכדי להסכים להיכנס להריון.

מה קרה?

אני בטוחה שתהיי אמא מדהימה

מה קרה? ילדת לאחרונה?

יש לי הרגשה שאת הולכת להיות האמא הכי מושלמת שיש .

ילדתי לפני 11 ימים.. כל ההריון היה משעמם, ואחרי הלידה הכל חרא. ההנקה לא זורמת (מכאיבה ומעוותת לי את הפטמה - לקחתי כבר יועצת הנחה פרטית וכרגע אין שינוי). ככל הנראה לילדה יש לשון קשורה שצריך להתיר, אני כל היום בכאבים, נהיו לי טחורים, אני לא דואגת לעצמי, כל הזמן מול הטלויזיה, בוכה בלילות ומרגישה שמזניחה את הילדה. בעלי תומך והכל אבל בפועל לא לוקח ממני שום אחריות ומרוב העומס הרגשי אני לא עושה שום דבר ממה שכן יש לעשות - טיפת חלב, שילוב תמ״ל וכדומה. מרגישה שהזדקנתי במליון שנה, לא בא לי להיות אמא ואין לי כוח לכלום. בפועל אני מתפקדת אבל מרוקנת בפנים.. אני מרגישה מתה.

מבינה אותך מאד אהובה♥️♥️♥️ אני גם הרגשתי כמו שאת מתארת בשבועיים הראשונים ואז זה פשוט נעלם באמת שזה עניין של זמן את תיקשרי לתינוק תתרגלי לאימהות ותהיי אמא נדירה!!!

קודם כל תפני לקופה ושהרופא יפנה אותך לטיפול אני לא מאבחנת אבל נשמע מדברייך שאת בדיכאון אחרי לידה שהתחיל עוד בתקופת ההריון.. בטיפול הנכון את תביני כמה חזקה את וכמה הילדה שלך היא הדבר העיקרי שחשוב בעולם, את לא האמא היחידה שמרגישה ככה, אבל זה עובר.. שולחת לך חיזוקים וחיבוקים❤️

וחשוב לי להגיד שאת לא אמא רעה אם את לא מניקה לא הולך אז לא הולך! קודם כל האושר והנוחות שלך

מחבקת אותך מרחוק🌸

ואי את מתארת ככ את מה שהרגשתי בחודש הראשון אחרי הלידה. לידה ראשונה של וחטפתי שוק לא הצלחתי להבין איך מתפקדים, איך קוראים לי, בכיתי מלא... הרגשתי חרטה על זה שבכלל נכנסתי להריון. אני עד היום לא יודעת אם זה היה נורמלי או לא. אבל יש מלא נשים כמונו וזה עובר!!! תהיי עם יד על הדופק, תשתפי אנשים מה שאכפת להם ממך, תקחי עזרה כמה שאפשר ואם צריך תפני לייעוץ!! זה עובר!!

הלוואי וזה יעבור לי כי זה נורא ואיום.. כל הזמן בא לי להיעלם ואני לא מצליחה לתפקד כל כך. אני משתפת את בעלי בעיקר, ואת אחותי ואמא שלי. לצערי זה לא עוזר כי התחומה עמוקה מדיי ואני רק בוכה כל הזמן ולא כל כך מתפקדת פרט להנקה

תהיי בסביבה שהכי נוחה לך עם האנשים שעושים לך הכי טוב שלא יהיה משהו שיגרום לך להרגיש לא טוב יותר מיזה...

וזה באמת עובר גם אני לא האמנתי כשגיסות שלי אמרו לי שזה קרה להן וזה עובר לבד אבל זה ממש ככה♥️

למה להניק בכוח? תקלי על עצמך במה שטת יכולה!

כן כן זה נורא.. אני ממש מסכימה איתך אבל מה זה 11 שבועות אחרי לידה? זה כלום זמן!!!! הגוף שלך עבר טראומה (גם אם הלידה עברה סבבה זה חתיכת טראומה לגוף), את ברכבת הרים הורמונלית ואת עדיין לומדת להכיר את הקטנציק שמולך, את המציאות החדשה, הלילות בלי שינה, גזים אם יש, חוסר אונים מול הדבר הענק הזה.. זה באמת קשה. כמעט כל אישה חווה את זה (יש מלא שמסתירות או שבנס לא חוות אח זה ככהנכמו נשים שבנס חוות את הלידה כחיובית) תני לעצמך חודש- חודש וחצי רגע להבין את המערכת הזאת, את המציאות הזאת.. אל תנסי להשוות את עצמך לאף אחת כי זה אסון, להבין שזה הרבה פעמים ההורמונים שמשתוללים אצלך שמדברים וברגע שהקטנציק יוציא חיוך, יתחיל לעשות קולותיה זה ימיס אותך

ותבררי אם יש בסביבה שלך מעגלי אמהות, חוגי ספורט לנשים אחרי לידה וכו' וכשימלאו לקטנציק חודש או כשתרגישי מוכנה תצאי , אל תוותרי לעצמך, זה יעשה לך טוב!

תודה לכולן על המילים. באמת שזה עוזר כי בחוץ אני לא מצליחה לסדר בלי להגיד שיהיה בסדר, כי קשה לאנשים להכיל תחושות מהסוג שמלווה אותי לאחרונה❤️ אני באמת מקווה שזה יעבור, מחר היא תהיה בת שבועיים ויותר מזה כבר מוגדר כדיכאון. בלי קשר שלחתי כבר הודעה לפסיכולוג שלי ובמידת הצורך אני אחזור לטיפול. הלוואי שיסתדרו כבר הדברים ושאחלים לחלוטין.

ברור שאת תחלימי ואת תראי שאת תהיי אמא מושלמת וזה כל כך יהיה מאחורייך ממש עוד קצת! כולן עוברות את הקושי הזה בהתחלה חלק יותר קשה וחלק פחות אבל אישה אחרי לידה חווה טלטלה לא קטנה ובקלות אפשר ליפול לזה. תקלי על עצמך במה שאפשר וכל הזמן להקיף את עצמך בסביבה אוהבת