אתן היחידות שיכולות לחבק אותי גם וירטואלית ולכן פונה אליכן מתוך ים הדמעות שיוצא ממני כרגע… חודש שמיני בעלי פוגע בי ככ בכל ויכוח או ריב הוא נעלם ליומיים לא ממש יודעת לאן הוא טוען שלהורים שלו או לעבודה אבל אני שבורה לא מפסיקה לבכות לוקח אותם לכמה שעות שם אותם וממש בורח. טוען שהקול שלי מגרד לו בגוף והוא צריך שקט. התווכחנו על משהו ככ שטותי אתמול ביקשתי ממנו פעמיים לשטוף ידיים לפני שהכין לילדים אוכל ולפני שהכין להם קופסאות אוכל לגן כי הוא בין לבין נוגע בפלאפון שלו ובמה לו ולי אישית יש בעיה עם הדברים האלה והגיינה אצלי זה דבר ראשון. הוא התעצבן ושטף ידיים תוך שמעיף לי בכוונה מים עם הידיים בכל המטבח ואז פשוט יצא מהבית בכעס ולא חזר ישן בחוץ. אני אגלה לכן שלפעמים אני ממש רוצה למות. יודעת מה תגידו שיש לי ילדים שצריכים אותי והכל אבל אני ממש ממש לא רוצה עוד לחיות ונשארת בשביל העובר נטו רק שיצא. הוא גם רשם לי שהפכתי להיות שנואה אפילו בעבודה ואין לי מושג מאיפה הביא את זה מסיפור אחד שסיפרתי לו על ויכוח עם עובד ולא מעבר. ממש טוב לי בעבודה באופן אבסורדי יותר מבבית . מרגישה שם בבית יותר מבבית שלי. וזה ממש לא נכון מה שאומר אבל מכאיב באותה נשימה. אני מרגישה בדידות כבר המון זמן ויודעת שאני בדיכאון אבל בגלל העבודה ובגלל שרוב הזמן אני עם הילדים אין לי זמן לטפל בעצמי. אני ככ עצובה בנות ככ מדוכאת ככ לא מסוגלת לנשום עוד….

אהובה שאת🫶🏽יש מישהו שאת קרובה אליו במשפחה שלך?אמא/אחות/אבא?

חיבוק יפה שלי, חיבוק גדול🥰🥰🥰 תקשיבי, כל התקופה הזו שילדים קטנטנים ופעוטות ותינוקות תלויים בנו היא תקופה קשה קשה, זו תקופה שהם תלויים ב-100% בנו. הם לא יודעים להכין אוכל או להתלבש, הם לא יודעים להתקלח לבד, הם לא יכולים להגיע ממקום למקום לבד או לנקות את הבלאגן שלהם, הם בקושי יודעים להרדם לבד! הכל אנחנו! ולא נשאר טיפה של זמן לעצמנו, כלום! זו תקופה קשה שכל זוג נאלץ לעבור, יש זוגות חזקים שמצליחים להכיל יותר את המצב, כאלו אנשים שבאופי שלהם יותר סובלניים ויותר אכפתיים וחושבים יותר על הכלל מאשר על עצמם וככה הזוגיות לא נדפקת. וד״א מספיק שרק אחד מבני הזוג יהיה כזה כדי לעבור את השנים הקשות האלו. ויש זוגות שבני הזוג יותר קצרים ופחות סובלניים ואין להם כוח והם מותשים והכתובת לריבים ולהוצאת העצבים היא על בן/ת הזוג וזה מבאס אבל זה משהו שבאמת צריך לקבל ולהכיל ולנסות בשיח מכבד לגשר עליו או אפילו עזרה מקצועית. החיים נפלאים אהובה! הקושי זה לראות מעבר לתקופה המאתגרת הזו אבל תביני שעם כל העול גם זה עובר! הם יגדלו ואת תרוצי עם סוודר במדרגות אחרי המתבגר שלך כי קר והוא בשלו הולך לחברים כאילו אוגוסט בחוץ🤦🏼‍♀️ ותראי איך הבת שלך תקועה עם הראש עמוק בתוך הספרים לקראת בגרויות מבוקר ועד ערב ואת מתחננת אליה רק שתכניס משהו לפה! ופתאום כבר אף אחד לא יהיה תלוי בך ויהיה חופש לעצמך ולבית ולבעל שלך לפנק מכל הכיוונים. זה יגיע יותר מהר ממה שנדמה לך! לקח לי 5 שנים להביא עוד ילד אחרי הבת הגדולה שלי רק כי אני ובעלי כמעט קפצנו מאיזה בניין מרוב שהיינו מותשים! והנה אני בהריון שלישי ועדיין יש מלחמות ומאבקים על טיפה של חופש מהנקיונות והטיפול מסביב לשעון בבית ובילדים ואני תמיד מזכירה לבעלי שזו תקופה ושלא נלעס ונירק אחד את השניה כי זה כל מה שיש לנו. דברי עם המפגר שלך, תמצאי מישהו שישמור לך על הילדים, צאו לבית קפה תזכירי לו את כל האושר שהיה לכם לפני הילדים, תזכירי לו שעם כל הקושי גם זה עובר

תקשורת- זה א ב בין בני זוג . את צריכה לשבת ולהסביר לו ביפה שזה פוגע בך שהוא נעלם ושתמיד אפשר לדבר על הדברים.. אין דבר כזה ליברוח לכמה ימיםולא לישון בבית .. מה הוא בן 16? לא תקין ביכלל הוא לא צריך להיתעצבן מכל דבר.. ברור שחייב לישטוף ידיים ליפני שמכינים אוכל, מזה להתעצבן ולא לישון בבית.. מוגזם עצוב ממש שככה את מרגישה 🥹🥹🥹 אתם חייבים לשבת וליפתור את הדברים

שלי וכל שאר המקסימות שאתן, אין עם מי לדבר כי הוא רושם לי דברים ככ קשים שבא לי לזרוק את עצמי לאמצע כביש סואן. הוא רושם שהוא לא יכול להיןת עם הילדים שתי משמרות ביום או שרשם לי שהוא לא בנוי לילדים ואמר לי את לפני שנה לפני שנכנסתי להריון והוא רוצה להשקיע בעצמו ובעבודה. אבל בי הוא לא משקיע הוא רק בורח כל הזמן נעלם מסנן אותי לא מחבק אותי לא מראה לי שום אהבה שום חיבה שום אכפתיות. אומר לי את עושה 5 בוכה 10

ליאל אין לי מישהו קרוב, לא בקשר עם רוב המשפחה שלי ואמא שלי רק מטיחה בי ביקורת בלי הפסקה ברמה שהיה בא לי לנתק לה מקודם בפנים. אין לי מישהו שבאמת יכיל אותי יחבק אותי.

אמא של ליאן אני נשבעת לך אני שבורה הוא רושם לי דברים ואני מרגישה שהלב שלי מתפרק לחתיכות. הוא ברח והילד ממש בכה מסכן לא ידעתי את נפשי מצער

רשמתי לו נזכרת אחרי שהילדים כבר פה להגיד שאתה לא בנוי לילדים? ומזה הייתי איתם 6 שעות? אתה אבא שלהם!

עזבי נו, כתבתי לך את מה שכתבתי לך לא רק כדי שתתקני את המערכת יחסים שלך, לפעמים גם לקחת ציד אחד אחורה הוא סוג של תרופה, אם הוא תחת עד כדי כך אז הוא נמצא במקום רע עם עצמו ושום דבר שתעשי או תגידי לא ישנה את זה אז עזבי. או שמה…? לדבר איתו, לריב איתו יעזור? לא😖 אם הוא תוקף אותך על כלום ושום דבר זה רק מחזק את מה שאני אומרת, הוא עובר משהו עם עצמו והוא גם יצטרך לצאת מזה לבד עם עצמו ובאמת שבאמת ששום דבר שתעשי או תגידי לא ישנה, לצערי. מעבר לזה רציתי שתביני שכאן בסיטואציה הסבוכה הזאת הכוח שלך נמדד ואת חושבת שאת רוצה למות! את לא! ממש ממש לא! קשה! הכל קשה! להיות בבלאגן הזה בהריון עם ילדים בלי שופ רוח גבית לא מהבעל או מהמשפחה זה קשה! אבל אל תרחמי על עצמך, תתחזקי מזה, תפנימי ותביני שבתקופה הקרובה ככה החיים יראו ותנסי להפיק את המיטב, החלטת להביא ילדים, הילדים האלו לא ביקשו לבוא לעולם את החלטת עם בעלך אי בלעדיו שזה מה שטת רוצה ולכן את חייבת להם את המינימום ולהגיד בא לי למות זה לוותר לעצמך, זה להגיד ״אתם אומנם האחריות שלי אבל על הז*^## שלי״ את תהיי מהאמהות האלו, כל פעם שאת חווה קושי הילדים האלו נדפקים כי הם מקבלים פחות מהטוב ביותר שלך, ואולי מרגיש לך שהעולם דפק אותך והמצב גרוע אבל תדמייני שניה מזה להיות ילד קטן שכל עולמו מונח על הכתפיים שלך והם מרגישים שהאדמה לא יציבה והם מפחדים מהלא נודע, מהכעס שלך, מהדמעות שלך, מהתסכול שלך, קחי בחשבון שאת חייבת לעצור פה ולנסות לחיות טוב יותר ולקבל את מה שכרגע כן יש זה לא קל, זה פאקינג קשה אבל תעשי את זה בעיקר בשבילם ובשבילך ובקשר למפגר, קחי צעד אחורה, אל תדברי איתו ותני לו את הזמן שלו להתאפס, לכאן או לכאן הוא בסוף יפנה אלייך כדי להבין מה הלאה פשוט תדמיייני שאת לבד בזה וזהו

שלי את מהממת באמת ואני ממש ממש מודה לך על המילים ועל התובנות זה לא מובן מאליו שהשקעת ככה בהודעה בשבילי🙏🏻❤️

ההודעה שלך עשתה לי ממש טוב

תהיי חזקה כפרות בשביל הקטנטנים את השמיים והארץ שלהם צאי מהתחושה האיומה ותתחזקי בשבילם מה את עם לא שורדת??

זה פשוט קשה להיות כל ערב לבד ללכת לישון לבד לקום לבד

תתרגלי ממוש תחליטי עם עצמך שטוב לך ככה ובסופו של דבר יהיה לך טוב

יומיים הוא חוזר ב4 בבוקר הביתה ושאני מעירה לו מתעצבן, עכשיו הערתי לו על זה אחרי שבשעה 24 סיים לעבוד ונכנס ב4, לקח את הדברים שלו ויצא בעצבים מהבית

שני הילדים שלי חולים אחד עם חום השנייה משלשלת

אני מתמוטטת נפשית

בבקשה תעזרו לי אני במצב נפשי רע

ללא שום תמיכה

מאף אחד

הוא רשם לי היום משהו ממש משפיל שהתכתבנו בהודעות ואחכ ביקש סליחה ואמר אני אוהב אותך. איזו מן אהבה מוזרה זו?? הוא 4 ימים לא בבית הולך חוזר מתי שבא לו

אמרתי לו שללידה אני הולכת לבד! הוא לא יבוא איתי! הוא אמר את לא. אבל זה יקרה אני אלך ללדת לבד כי אני לא רוצה אף אחד איתי בטח לא אותו

אהובה, איך את?? עכשיו קראתי את השרשור.. את לא לבד! אלוהים איתך. את חזקה את לביאה אני מעריצה אותך! תראי כמה את מצליחה לעשות לבד!!! זה קשה מאוד אבל זה יעבור. ואני ממש מסכימה עם שלי תחליטי שטוב לך יהיה לך טוב תמיד תגידי תודה על מה שיש. יש לך שני ילדים מתוקים שאת העולם שלהם ואת עוד בהריון! אמאל'ה איזה כוח איזה אושר. כואב לי הלב הייתי באה לעזור לך אבל אני בשבוע 18 ואין לי נוגדנים בגוף למחלות ילדים.. אני אשמח אם יש משהו אחר שאני יכולה לעזור ❤️

תודה הריון ראשון את מהממת! אני ככ מודה לך .. תאמת התחלנו לדבר מעט ממש מעט ולא ככ על הימים האחרונים אלא כזה לזרום בעיקר בקשר לילדים. הוא בא ונישק אותי פעמיים ליד הילדים ונישקתי בחזרה כמובן אבל בפנים הלב התכווץ אני עדיין ממש פגועה

פגועה בצדק! את מרגישה יותר טוב נפשית? אני ממש דואגת לשלומך