אכלתי מלא שוקולד ואני בקושי מרגישה תנועות הייתן הולכות למיון? אני שבוע 35

כן בטח כל שינוי בתנועות הייתי הולכת לבדוק את כבר בשבוע מתקדם

כן

כן

כן

בטח

איך שבאתי לצאת למיון התחילו התנועות 🤦🏻‍♀️

כן, קרה לי השבוע ומסתבר שהיה לי צירים סדירים והייתי מיובשת (שבוע 32)

לא נורא better safe than sorry אם את כבר שם שיעשו מוניטור

היו מספיק לפחות? אולי היית נוסעת ומבקשת מוניטור

ככה היה לי גם בגדול תשימי לב לשתות הרבה

היו כרגיל

תשתי מספיק מים ותנוחי לדעתך אם את מרגישה שצריך, תעלי למיון

חצי יום לא הרגשתי תנועות. הגעתי מהר למיון. ברגע שרק חיברו את המוניטור זה היה המוניטור הכי רועש בעולם!! הם עושים לנו דווקא???

יצאתי מפגרת מול האחות. לא הבינה מה יש לי חשבה אני חרדתית.

מנ אכפת לך מה היא חשבה העיקר שתרגישי רגועה

העיקר שנבדקת, זה היה יכול להיות גם סיטואציה אחרת, אי אפשר לדעת ולכן הולכים לבדיקה שיש חשש

מה יש לך הגעתי בשבוע 20 כי לא הרגשתי תנועות (משבוע 17 התחלתי להרגיש!!) והיא שמה עליי פס שמה את האולטראסואד על הבטן אפילו לא הספקתי לראות אותו היא אומרת לי "יש דופק יאללה הביתה" והייתי בשוק לא הבנתי לא ראיתי כלטם

שרון זה נורא!!!! אני מקווה שהתלוננת באמת יחס מזעזע

אמאלה שרון מה זה היחס הזה.. באיזה בית חולים/ מרפאה זה היה??

איפה לא התלוננתי לא היה לי עצבים לכלום, רק רציתי לבית הייתי אחרי עבודה ולא ישנתי בלילה לפני והייתי צריכה לקום לעבודה. (הגעתי לשם רק בשעה 2 בלילה) זה היה בהעמק בעפולה אבל אם אני אפגוש בה שוב אני הבטחתי לעצמי שאני מתלוננת עליה על אותו יום. זוכרת את הפנים שלה יופי יופי לא יוצא לי מהראש

ואי איזה חוסר רגישות.. שמעי מה קרה לי. היה מצב שאחרי שאיבת ביציות שמו אותי בחדר התאוששות והלחץ דם שלי היה גבוה. הייתי אחרונה שם בחדר והאחות שם היתה כנראה בלחץ ללכת הביתה. היא שאלה אותי אם אני מתרגשת ואמרתי שכן כי באמת התרגשתי שעברתי את זה.. הכל רגיש בנושא הזה. היא ממש התעבצנה עלי שהלחץ דם לא יורד ולא הבנתי מה יש לה. גם הייתי מעורפלת עוד מההרדמה. היא פשוט תלשה לי את המדבקות באגרסיביות מהאזור של הלב ושלחה אותי למחלקה.. לא אשכח את זה. בסוף הייתי מאושפזת כל הלילה כי כנראה המינון של ההרדמה השפיע על הלחץ דם וזה בכלל לא היה קשור להתרגשות שלי. לקח לי זמן בכלל להיזכר בה ולעקל את מה שעשתה רק אחרי שהשתחררתי. מתפללת לפגוש אותה ולספר לה על החוויה שנתנה לי.

למי שלא הבינה.. היא התעצבנה כי כביכול אסור לה לשחרר אותי עד שהלחץ דם לא תקין..

מחריד מאוד

וואי חובה להתלונן על מקרים כאלה.. הבעיה שבאותו הרגע קשה להגיב בד"כ מההלם

נכון זה ממש ביליתי נתפס אנחנו לא מצליחות להגיב לסיטואציה כמו שבאמת צריך הייתי גם פצוצה מעייפות אז בכלל הייתי בחצי עולם אחר לגמרי הלוואי השם שלה כתוב בטופס שחרור או משהו.

השם שלה בטוח כתוב בטופס שחרור

אנונימית (בלי העיינים😂) זה מזעזע... מה זה החוסר רגישות הזו זה שלב מרגש אין מה לעשות וצריך להיות בהשגחה. איכס התנהגות מזעזעת

אני אבדוק את זה. אני בדיוק יורדת להביא מאמא שלי חשק של פיטאיה😅

זה באמת היה לי ממש לא נעים. ושוב באותו רגע לא הבנתי בכלל מה היא רוצה.. רק שנזכרתי יותר מאוחר. מעניין באמת אם השם שלה כתוב על טופס שחרור כי היא היתה בהתאוששות..

אני יודעת שרופא חותם על טופס שחרור לא אחות

בכל מקרה עכשיו כבר אין לי מה לעשות בנושא. אני לא אחת שתתלונן עכשיו וכל הפרוצדורה.. רק מקווה שאף אחת לא תחווה את זה שוב.

עצוב לי אם מישהי כן תחווה את זה את מה שאני חוויתי או את או כל סיטואציה אחרת שהיא לא נעימה כי וואלה יכולנו למנוע את זה..

אני מבינה שהיית במצב רגיש ולא נעים וכן נזקקת להשגחה במחלקה, במצבים כאלו האחות צריכה לעשות את מה שהיא עשתה אבל ברגישות, אין ככ על מה להתלונן רק שכנראה שגם ככה הייתה לך הרגשה לא טובה והיא לא הרגישה אותך, עשתה את מה שהיא צריכה לעשות אבל בצורה לא נעימה, מבינה אותך ומבינה את הצורך ברגישות במצבים כאלו, לא כולן עם אינטליגנציה רגשית אל תכעסי עליה ❤️

שרון היה לי גם כן רופא שהיה כבר עם התיק על הגב ונכנס לתיק שלי וראה שהייתי מלא במיון ואמר לי נראה לי את צריכה להפסיק להגיע למיון והלך הביתה אחרי זה הגיע רופא אחר ובדק אותי והיה לי זיהום חמור 🤯 אני מבינה שהם גמורים אבל ברגע שאתם רוצים ללכת הביתה צריך לזכור שאף אחד לא משעמם כדי להשאר בבית חולים

לא יודעת אם היא הייתה צריכה ללכת לבית או לא, אבל היחס היה מזעזע... באמת שחוסר רגישות מוחלט

מבאס ממש