מה אומרות על אפס הפרדה? מישהי התנסתה? תובנות?

אהי הייתי באפס הפרדה (בלידה ראשונה) ובע״ה אעדכן את זה גם בלידה הבאה. באופן אישי, התחברתי לסיטטאציה ורציתי בכך (הנקתי אותה גם…) אני מבינה את מי שלא עושה אפס הפרדה. זה ככ אינדיבידואלי ותלוי ברצון האישה היולדת ☺️

בכל הלידות שלי עשיתי, השתדלתי שיהיה איתי מלווה כשאני זקוקה לכך. הייתה לי חוויה פחות נעימה כשראיתי איך מקלחים ומטפלים. אני לא אמא הסטרית אבל נשמע לי הגיוני שתינוק רגע אחרי שיוצא ממקום חם נעים ומוכר עדיף שיהיה צמוד כמה שיותר למוכר הזה. חוץ מזה לא חסר כתבות ודעות של נשים שעןבדות בתינוקיה, את כבר תביני לבד.

אני הייתי באפס הפרדה עד גיל שנתיים חחח כמו שTL רשמה זה ממש אינדיבידואלי ותלוי אישה

לא ניסיתי מה שכן זה ניראה לי כל כך קשה אחרי לידה יש לי כל כך הרבה ה להיות בבית איתו/איתה אז לפחות יום יומיים לתת לעצמי לנוח כי בכל זאת הגוף עובר טראומה ולפעמים גם נפשית מחזיקה מהבנות שעושות את זה אבל זה ניראה לי מטורף כל כך ולמההההההההה ?!?!

מותר לבעלי להיות איתי?

חוץ מיזה מה שעשיתי כל היום הייתה איתי רוב היום בלילה שמתי בתינוקייה בבוקר הביאו אותה אליי והכל בסדר

אני רוצה אפס הפרדה לא עשיתי אבל מכירה את עצמי ולא אהיה מסוגלת שהילד יהיה רחוק ממני… שמעתי דברים פחות נעימים בתינוקיות ושיש 2,3 בנות על 20,30 תינוקות שבוכים ולא יכולות לגשת ישר לכולם. אם יהיה לי קשה בעלי בכל מקרה איתי ויצטרך להיות עם הילד כדי שאנוח כמה שאוכל אבל הנפש שלי לא תיתן לי לשים את הבייבי בתינוקיה

אני בדרך כלל יולדת בבלינסון, יש שם את מחלקה ד', מעבר לזה שהאחיות שם מדהימות ואנושיות ביותר!!!! הן תמיד שאלו אם אני צריכה עזרה, ואמרו שאם אני רוצה להתקלח או לנוח אני יכולה להשאיר את הבייבי איתן.

אם לא ילדת עדיין ממליצה לך לקרוא מידע באתר של אפס הפרדה, יעזור לך להחליט