חייבת לפרוק. בעלי חזר לעבודה, הוא עובד משמרות. אני מוצאת את עצמי מתזזת בין האכלה כל שלוש שעות להחלפות טיטול בלתי פוסקות. הבית בלאגן ואני לא מצליחה להגיע לשום מקום. בין לבין מחפשת גם את השקט הנפשי שלי ואת הזמן הפרטי שלי. מרגישה שהגוף והנפש שלי כבר קורסים מחוסר שעות שינה והשגרה החדשה והלא רגילה שאני נמצאת בה. לפעמים מתוסכלת ממש ועוברות לי לפעמים מחשבות שבא לי להיעלם לחודש, ואז פתאום מתוסכלת מזה שאני לא מבינה למה לעזאזל אני מגיעה למצב שאני לא נהנית מהמתנה שזכיתי בה.

אהובה! בן כמה הקטן? יש לך אפשרות לקבל עזרה מהמשפחות או חברות? אם לא- ממליצה לך לנסות לצאת עם הקטן קצת לאויר.. זה מרגיע גם אותו וגם אותך.

את לא לבד, אני אמא לתינוק בן חודש ומרגישה אותו דבר כמעט אבל זאת תקפוה כל אמא עוברת בה תחשבי על התינוק שלך הוא צריך אותך הוא לא מכיר רק אותך תנסי להנות מרגעים אלו הן לא יחזרו , תבקשי עזרה ממשפחה חברות ולכי לישון .

ככה זה בתקופה הראשונה תנסי לעבור את הגל הזה ותהיי סלחנית עם עצמך לגבי הניקיון והבישולים, תהיי נטו לעצמך ולתינוק תנקי את הראש מכל שאר המחשבות, תעדכני את בן זוגך שכרגע את יכולה להיות פנוייה רק לתינוק ולנוח ואם הוא יכול לעזור לסדר קצת אז מושלם, אם אמא יכולה לבוא עוד יותר טוב או חברה טובה שתבוא, זה בסדר לבכות זה בסדר להתמרמר את במצב נורמלי, לפעמים כשהבית יותר מסודר אז יותר קל נפשית תנסי להתאפס על הדברים הגדולים כמו כביסה ולסדר את המיטה זה לוקח בדיוק כמה דקות ממך ועושה הרגשה טובה יותר, מקלחת נעימה עוזרת, תאכלי משהו שאת אוהבת ופשוט תשבי תתחבקי עם התינוקי זה מה שאת והוא הכי צריכים עכשיו❤️

תבקשי עזרה