אני בבעיה של לקבל החלטה😔סליחה על החפירה ותודה לעונות. בהתחלה הייתי בטוחה שאתפטר ממקום העבודה ואשב עם הבת שלי עד בערך גיל 8 חודשים ואז אחפש עבודה חדשה.אבל בפחדים שאולי לא אמצא משהו,כי אני בלי תואר ותעודה או משהו. עכשיו הבוס הקודם דיבר איתי ואמר שאפילו יעלה לי בשכר אם אחזור. הבעיה שבגללה רציתי להתפטר היא שהמרחק ממני לעבודה זה שעה כל כיוון,ושהבוס ממש רע. מצד שני מפחדת לא למצוא משהו נורמלי אחר. וגם הקטע שאם כן אחליט לחזור,זה יהיה עוד שלושה חודשים(כי התינוקת בת 3 חודשים ואפשר להאריך רק עד חצי שנה) ומפחדת לא למצוא מעון מעכשיו לעוד 3 חודשים

אני יכולה להגיד לך מנסיון אישי שלי , שזה לא קל למצוא עבודה... אבל בכלל לא! אני הייתי במקום עבודה שלי ארבע שנים ואחרי שבשנה האחרונה היה סבל נוראי והמון תנאים שהורידו והיה קצת בלאגן בגלל הקורונה ושעות לא שעות, החלטתי להתפטר בשביל מקום עבודה אחר , ועברתי ופתאום אחרי חודשיים גיליתי שהמקום החדש ממש לא בשבילי... וגם משם עזבתי אחרי חודשיים כי באמת לא היה לי שם שום סיפוק וזה היה לקום בבוקר למקום שלא טוב לך... ואני לא מפונקת או משהו מהרגע שהשתחררתי אני עובדת ושעות לא שעות ועם בית ובעל ונישואים.. ואז אחרי שעזבתי את המקום החדש אחרי שבוע גיליתי שאני בהריון ראשון... ומהרגע הזה כל מה שעשיתי יום יום היה לחפש משהו שיתאים למשרת אם ועד חודש חמישי של ההריון לא הפסקתי לחפש , ואין כלום בשוק שיהיה נורמאלי ויכבד אמא שרוצה לדאוג לילד שלה... אני עכשיו בבית עוד מעט צריכה ללדת ובעזרת ה׳ מתכננת להישאר משהו כמו שנה עם התינוקת בבית... ואני מצטערת שעזבתי את המקום שהייתי בו ארבע שנים, אם יש לך מקום קבוע ואת יודעת שאת יכולה לסחוב שם את השנה הראשונה ולצאת לחופשת לידה ולקבל מענקים וכל זה אז תישארי ... זה סיוט להיות בבית ... לא מוצאים עבודה בכזאת קלות בחוץ המצב לא משהו לא משנה באיזה אזור את גרה. וזה גם קשה לשלוח את התינוק אחרי כמה חודשים למעון ... עדיף להיות עם מאשר בלי...