בנות אשמח להתייעצות מכל הלב ❤️.. בעלי 34, אני 27 ותינוקת בת 3 חודשים.. אני מרגישה קצת אבודה ונמצאת בתוך לופ אין סופי. אני כרגע לא עובדת ובעלי כל בוקר קם ב4:50-5:50 הוא לא קם אליה בלילות בכלל וזה מובן בגלל השעות, הוא חוזר מהעבודה סביבות 16-17 ולא מתייחס לילדה אם אני לא אגיד לו ״תגיד לה שלום״, ״תראי מי הגיעעע אבא״ הוא לא יתייחס, הוא הולך ישר להתקלח לאכול ולשחק בסוני / לראות כדורגל אם לא אגיד לו ״קח תאכיל אותה״ או ״תחליף לה טיטול״ הוא לא מתקרב פעמים בודדות שהוא מבקש לקחת אותה בידיים ואם כן זה רק בספה שלו, הוא לא מקלח אותה כי האמבטיה נמוכה לו וזה בסדר אין לי בעיה שלא יעשה מקלחות כרגע, בחודש האחרון התחלתי לעשות לה טקסי שינה ב18 פלוס מינוס ( מקלחת אוכל ולמיטה ) ההרדמה בחדר שלנו חשוך ושקט יותר משאר הבית ולרוב ההרדמות נמשכות שעה פלוס עם המון ליטופים אהבה וסבלנות ברוך השם אלוהים נתן לי המון סבלנות ואהבה לקטנטנה שלי אבל מבחינתו… אם הוא לבד איתה הוא ירדים אותה בספה בסלון עם טלוויזיה עליו בידיים הוא לא מוכן לשתף פעולה עם הטקסי שינה הוא אומר שזה קשה לו .. בקרוב אצטרך לחזור לעבודה ( בבוקר עם הילדה ובערב עובדת ) משמע זה אומר שהוא יהיה איתה בזמן ההרדמות ואני כבר לא סומכת עליו הוא בעצמו אמר שהוא לא יודע איך הוא עושה את זה עובר ממשמרת א בעבודה למשמרת ב בבית וקשה לו מאוד אני יכולה להבין את הקושי אבל יש לך כאן ילדה תקח אחריות לא רק לך קשה כאן.. מרגיש לי שהוא עובר דיכאון לא יודעת מה נסגר איתו ולמה ההתנהגות הזאת חשוב לציין שהוא מנקה את הבית וכן הוא עוזר לפעמים במתלות הבית אבל זה נראה לי גדול עליו.. אשמח שתייעצי לי מה לעשות אני לא רוצה לוותר ולחיות עם המצב מרגישה לבד..

אני חושבת שהוא עדיין לא מעכל את זה שהוא אבא ועוד לא התרגל לסטטוס החדש, וזה בסדר.. זה קורה לכל הגברים בזמן שלהם ! גם לבעלי היה קשה בהתחלה להתחבר ולטפל והיום היא בת כמעט שנה והרבה פעמים הוא יוזם זמן איכות איתה

מתי זה עובר?? אני לא אוכל לעשות הכל לבד שאני גם עובדת.. שלא נדבר על זה שאני לא יוצאת מהבית כן.. מרגישה לא נעים שאני יוצאת לסידורים כי חייב והוא איתה

לגברים לוקח יותר זמן לקלוט שהם אבא עכשיו תנסי במקום לנזוף בו להחמיא לו על כל דבר קטן יאוו מאמי איך היא מסתכלת עלייך וואו איך היא ישנה עלייך טוב יאוו אני לא מצליחה להאכיל אותה ככה ועוד ועוד גם אם זה מאולץ זה יגרום לו לחיבור וביטחון ויעזור לו לקחת חלק יותר פעיל תשתפי אותו בדברים תבקשי עזרה כמו הרדמה ביחד מקלחת ביחד ולא שיעשה לבד במקומך אלא יחד

בקרוב לא אוכל לעשות איתו את המקלחות וההרדמות אני אעבוד והוא לא רוצה הוא אנטי כבר ומאבד מאוד מהר סבלנות ניסיתי להגיד לו לבוא להיות איתנו ..

מצד אחד, הוא צריך להתאפס ולהבין שעכשיו יש פחות זמן לסוני ויותר זמן להשקיע בבית ובמשפחה שלו. גם בעלי נאלץ להבין את זה קצת זמן אחרי שהבכור שלנו נולד. מצד שני, לגבי הטקס שינה למשל, אישית לא הייתי לוקחת את זה קשה... תינוקות לומדים מאוד מהר שיש דרך שונה להרדם עם אנשים שונים (למשל תינוק ירדם בהנקה אצל אמא, אבל לא יחפש ציצי אצל אבא). אם הוא רוצה להרדים בידיים מול הטלוויזיה, שיהנה, כל עוד הוא לא מראה טלוויזיה לתינוק 🤷🏻‍♀️ זו נקודה שהיא קצת טריקית בהתחלה, כי מצד אחד אנחנו רוצות שהם יעזרו, ומהצד השני אנחנו רוצות להכתיב איך לעשות את זה "נכון", וזה לא הכי פייר.. אפשר להציע אבל בתכלס? הייתי משחררת את זה.. הוא לא עושה משהו שפוגע בבייבי חס וחלילה.. וזה אפילו טוב ללמוד דרכים שונות להירדם ולהרגע.

ברגע שהוא יצטרך לקחת אחריות הוא יקח... וכמו הרבה גם אני רואה שגם אם גבר מגוייס, לגילאים הפיצקים הלא מתקשרים-הם לא מתחברים... בכל מקרה לצפות ממנו לקחת חלק בטקסי השינה האלו זה לא רלוונטי את כן יכולה להגיד מה ממש לא מקובל עליך-כמו הרדמה באור בסלון מול הטלויזיה בכללי נשמע שאתם שניכם הולכים להיות בלוז מאוד מאוד מאוד קשוח ןלא הגיוני אולי לקחת עזרה בשכר לשעות שבתחילת העבודה שלך לסוף העבודה שלו בן אדם צריך שעה לעצמו אחרי יום עבודה שלם ןארוך וזה לגיטימי וגם את צריכה שעה לעצמך

לא מקבלת את ההנחות שלגבר ״לוקח זמן להיות אבא״, אלא אם כן הוא ילד (בגיל ובאופי). אם בעלי לא היה שם ביחד איתי מהרגע הראשון בכל דבר, לא מרגישה שהייתי שורדת. בעלך אדם מבוגר, בהנחה שהזוגיות טובה והילד בא מרצון אז הוא צריך להתבגר. צריך לקחת אחריות. צריך לרצות לקחת חלק פעיל בגידול הילד שלו. ממליצה לכם לדבר על הכול ולהבהיר את הדברים, ולא לאפשר לו לברוח לסוני וטלוויזיה ולא לקחת חלק בתירוץ הכאילו לגיטימי ש״זה לא בשבילו״. נכון, הוא חוזר אחרי יום עבודה, גם את כל היום עבדת בלטפל בתינוק. שיעשה מקלחת מרעננת ויחליף אותך גם כדי לתת לך קצת מנוחה וגם שיהיה לו זמן איכות עם הבת שלו.

את הילדה אנחנו תכננו ורצינו, החזרה לעבודה זה רק פעמיים בשבוע שהוא צריך להיות איתה וקשה לו… ואני לא יכולה לא לצפות ממנו להרדים אותה כי בסופו של דבר היא תתרגל רק אלי וזה לא טוב. ואם לא ניתן לילדה הרגלים נסבול מזה בעתיד .

הוא מבחינתו אומר שכמו שהוא עובד גם היא העבודה שלי ואני צריכה להיות איתה. גם עוד משהו שנורא מפריע לי שהוא אמר.. שאין לו בעיה שהיא בוכה ״שתתרגל להרדם לבד לא יקרה לה כלום אם היא תבכה קצת״ זה אוכל אותי מבפנים החוסר רצון והסבלנות שיש לו גם כל הזמן מתעצבן שהיא עצבנית או בוכה

את בנית את המחשבה שלך 9 חודשים כשהיית בהיריון שאת הולכת להיות אמא , עשית בדיקות, לקחת ויטמינים בקיצור כבר מההתחלה לקחת אחריות עליה. גברים לא עוברים את התהליך הזה ופתאום ביום בהיר אחד יש להם תינוק אמיתי ולא כולם מצליחים לשנות תפיסת חיים מההתחלה, כי תינוק זה משנה חיים.. והשנה הראשונה הכי קשה לשני בני הזוג. מבטיחה לך ברגע שלא תהיי בבית הוא ייקח אחריות , הוא יבין שאת לא נמצאת ושאין לו ברירה אחרת הוא יצטרך לקלח , להאכיל ולהרדים. עםצהסמן הוא יבין שיש לו תינוקת .. (בעלי אגב, למרות שמההתחלה הוא עשה הרבה איתה , קלט שהוא טבא רק כשהיא אמרה "אבא" ואז זה עוד יותר מילא לו את המצברים בשבילה). לאט לאט הכל יהיה בסדר .. תהיי סובלנית אליו , לא סתם אומרים שמאחוריי אבא לילד יש אמא לשני ילדים... חחח

לגבי ההתנתקות מהילדה זה תקין להרבה גברים הגיל הזה עדיין קשה ולא מחוברים. פתאום בגיל חצי שנה את תראי כמה שהוא מטורף עליה וזה מובן כרגע היא תינוקות שאת רוב הזמן מטפלת בה אוטומטית התחברת אליה. לגבי ההרדמות אני אישית בגישה שבני זוג מחליטים יל דרך חינוך ודרך בית ביחד. לא חושבת שנכון שהוא כל ערב יצטרך להרדים אותה והכל לפי ההוראות שלך. זה כמו שלא יהיה לך נחמד שהוא בדיוק ידריך אותך איך להאכיל את התינוקת. כמובן שיש מקום לדבר בניכם על כך שנראה לך שיותר בריא לילד ללכת לישון בחושך ובמיטה שלו ועם חיבוק אבל בסופו של דבר הוא זה שמתמודד. וכמו שלא היית רוצה שבעלך יעמוד לידך שאת מקלחת את הילדה ויתן לך הוראות עכשיי ככה עכשיו תשפשפי פה וכד כי אז בטוח היית מתעצבנת ואומרת לו כך תעשה עת זה לבד אותו דבר הסיטואציה שהוא נמצא בה

שתלכי לעבוד זה יקקה סמכי עליי מניסיוו

שהוא יצטרך להישאר איתה לבד הוא כבר ילמד מה לעשות ומה לא. בגלל שאת נמצאת איתה ועושה איתה הכל אז הוא סומך עלייך ולא מתאמץ ללמוד,אבל ברגע האמת הוא יהיה חייב לדעת לעשות וללמוד ואז לא יהיה לו מנוס.

זה הזוי אבל גם אצלנו זה דומה בגדול… אבא שלו פחות דומיננטי ואין לו כוח לא מצליחה להיות איתו אחהצ שלם. אני איתו שעתיים בבוקר לפני הגן לוקחת לגן הולכת לעבוד מוציאה מהגן מבלה איתו אחהצ פעילויות גינה גימבורי מה לא… מרדימה ב20:00 דואגת לאוכל. בעלי עוזר לי קצת עם הבית אבל גם הוא מודה שפחות מנקה ויותר עושה שיראה מסודר😂 מאוד מתיש ומתסכל… אבל השלמתי עם המצב. לא אשקר שיש לי חרדות מה יהיה עם שניים😅🤷🏼‍♀️

וואי אתם קצת בבעיה נראלי כי באמת נשמע שהוא לא מסוגל לעבור ממשמרת א למשמרת ב וזה מובן ממש! מה גם שלגברים לוקח יותר זמן להיכנס לאבהות. לבעלי לקח קצת יותר מחצי שנה והיום הוא אבא מושלם בלי עין הרע (8 חודשים)

במילה אחת: סבלנות😇 הכל יסתדר אל תדאגי תשחררי אל תלחצי עליו שהוא לא ינעל עוד יותר וזה מצויין שהוא יהיה איתה ויטפל בה לבד זה יבנה את הקשר שלהם את יכולה ליהיות רגועה ולסמוך עליו הוא לא ילד בן 8 שיהיה בהצלחה❤️