מתוסכלת מהבן זוג שלי כלכך. הכאב לא פוסק. המחשבה על להתגרש מהדהדת בראש. מנסים טיפול זוגי. מדברים הרבה ביחד. ושום דבר לא משתנה. והכי כואב לי שכל זה כשאני בהריון. אם לא הייתי בהריון מזמן הייתי חותכת. כי אין לזה תקווה. האמונה והאמון נחלשים. ואני נשארת חלשה אני רוצה טוב. לעשות ולקבל האם זה הגיוני להתגרש בהריון? לחכות? לנסות? להתייסר ? להתפשר ? לחיות בתסכול? לחיות בשקר? מה אני צריכה לעשות אבודה כלכך.

מה קרה אהובה ?

מזדהה🥺

מניסיון היה לי בדיוק אותו הדבר בהריון ועכשיו יש לי ילד מקסים בן חודשיים וחצי והאמתי שאצלי עדיין כלום לא השתנה …

לא בטוח שהוא לא ישתנה כל בן אדם זה נשמה אחרת

...

המצב מאוד מורכב, אבל אנחנו דור שמפרק מהר. ובמיוחד בהריון זה קצת מפחיד. נישואין זה דבר לא קל