צריכה לטבול היום ואין לי טיפת חשק😥 אני חודשיים אחרי לידה, בה הצלחתי לטבול כבר אחרי הלידה ואז קיבלתי מחזור. לא מספיק שלפני שניה ילדתי אני גם חזרתי לאוניברסיטה (מחייגים אחרי 6 שבועות מהלידה) ועד 'אני חוזרת מאוחר הביתה מחכה לי הטיפול בתינוק, ניקיונות, בישולים, כביסות.. לא מצליחה לאכול או לנוח בעלי גם סטודנט שקורע את עצמו, יש לו מלא שיעורי בית בלילות ופעם בשבוע הוא יוצא לעבוד משמרת לילה ואני נשארת לבד עם התינוק 3 שבועות היינו אסורים והיום המקווה בע"ה אין לי טיפה של חשק אני עמוסה ועייפה בקטע קיצוני אין לי כוח, לא רוצה בכלל להתפשט, לא רוצה נשיקות קרובות מדי אתמול אמרתי לבעלי שאני לא מוכנה ליחסים מלאים כרגע. הוא התבאס והבין יש לי תחושה מוזרה פשוט לא בא לי חוץ מזה שעכשיו עם התינוק הרבה יותר מורכב. לחכות עד שיירדם והכל.. לא יודעת מה לעשות, הכל כל כך שונה מלפני ההריון וזה מבאס אותי מאוד

יש קשיים אחרי לידה וזה מובן אל תצטערי! תלכי לטבול בלי שום קשר זה לפעמים מחזק תני לעצמך את הזמן הכל בסדר ואם קשה לבעלך אפשר גם לפנק בלי חדירה וכל האקט וגם לא אני מאמינה שהוא יבין בכל זאת הבאת לעולם ילד תתחברי לעצמך אולי קצת עזרה מבחוץ לשמור על הילד איזה חופשה קטנה ומנויה לעצמך אל תתייאשו💙

זה מצוי והגיוני אחרי לידה ובעומס. האם את לוקחת גלולות? הן גם משפיעות על ההורמונים והחשק המיני. אבל בשביל לשמר את הזוגיות כן הייתי ממליצה לך לעשות משהו זוגי נחמד ביחד כמו כוס קפה עם קינוח או יציאה נחמדה. אחרת הזוגיות נעלמת וזה מאוד חשוב לשמר אפילו יותר מלימודים ועבודה

זה טבעי וזה בסדר במיוחד עם כל העומס ביום-יום...אבל זה מאד חשוב המגע שלעצמו ולאו דווקא היחסים(למרות שיש מצווה לשכב בליל הטבילה)אבל אם את עוד לא מוכנה לזה זה בסדר,קחי את הזמן... תעשו משו קליל ונחמד אולי זה יעזור לך להחזיר את החשק.

תודה בנות❤️❤️ כן אני לוקחת גלולות. בקשר למה שאמרת על בילוי זוגי- הלוואי.. יש לנו עומס פסיכי ממש לא כתבתי קודם כי חששתי מהתגובות אבל בנוסף בעלי גם אברך וזה העיסוק העיקרי שלו. חוזר הביתה איזור 19:30 ואז יושב על מטלות מהאוניברסיטה שלו ופעם בשבוע הולך לעבוד אז יוצא שאני אחראית על ככל התחום של הילד והבית והלימודים שלי החיים עמוסים בטירוף אנחנו גרים ביישוב חור נידח ואין לנו רכב. אין כמעט אוטובוסים כאן וזה סיוט להתנייד עם עגלה בתחב"צ אפילו למקווה אני כנראה אצטרך לרוץ בגשם 😥 ממש לא בא לי וניסינו לבקש משכנים את הרכב, חשבתי באמת לקפוץ אולי לבית קפה, אולי למקווה קצת יותר מושקע (אצלנו זה קראוון) אבל אף אחד לא יכול ולא נעים להתחנן כדי שלא יבינו עד עכשיו היינו מנסים מדי פעם לעשות סיבוב עם העגלה ביישוב אבל עכשיו קר וגשום ממש

💔

כמה שילד משנה את החיים, זה לא יאומן זה נס וזה פלא אבל זה ממש משנה את החיים שהכרנו לפני בדברים מסוימים אני כל כך! מבינה אותך. גם אצלי זה היה ככה ואפילו עדיין והוא בן חצי שנה ב״ה זה לא קל מה שאת מתארת. אני מאחלת לך ולכם למצוא את הכוחות והזמן להשקיע בעצמכם קצת יותר כי זה סופר חשוב ♥️

תודה! איך אתם מסתדרים ככה? זה לא הגיוני

זו תקופנ גי מאתגרת עד שמוצאים את הדרך לסנכרן בין כל מטלות החיים. זכית שיש לך בעל אברך, כל הכבוד לו וגם לך. אני מבינה את המקום שלך,הייתי בו וזה ממש מאתגר, אבל מצד שני, חשוב לראות גם את הגבר, הייתם אסורים די הרבה זמן והניסיונות בחוץ לא פשוטים, אני מאמינה ששיעור טוב יעזור לך להרים לעצמך כי נשמע שזה בעיקר רגש שאת מרגישה ובצדק. אם זה מעודד אותך אני הוצאתי תואר וילדתי שלושה (כשעוד היינו חילונים) וזה היה סופר מאתגר. עכשיו אני לפני לידה שישית ב"ה הספקנו לחזור בתשובה, החיים לא נעשים פשוטים יותר, אבל פשוט לנו כי המחשבה השתנתה, התפיסה, הדרך והמטרות. יש לנו בית שמח, אינטנסיבי וב"ה זוגיות שאני מאחלת לכל אדם 😍 ה' ישלח לך כח ושמחה!

וואו תודה ספיר!! את ממש מחזקת. ותודה גם על החיזוק בקשר לחיי אברכות, האמת שממש קשה לי עם זה וכשיש קושי לא זוכרים כל כך למה מתאמצים כל כך

יכולה להגיד לך שזכיתי שבעלי ילמד שנתיים, ובזמן האחרון הוא קצת מפקשש עם זה וכל התפילות שלי כרגע מרוכזות בזה שיחזור ללמוד, זה כל כך משפיע טוב על הבית, על הילדים ועל הנשמה ועל הכל בעצם. אז לגמרי שאפו ותהני מזה, זה לא מובן מאליו בעל שלומד. תתפללי בשבילי 😅