התייעצות. מגיל שמונה חודשים, כשהוא נכנס לפעוטון, לא היו לו עניינים עם הפרידה ממני בבוקר. ועכשיו כבר שבועיים שמאוד קשה לו. אני מבינה שזה חלק מההריון המתקדם, השינוי הצפוי... אבל אני רוצה להקל עליו ועליי. יש לכםן טיפים? עד כה ניסיתי להיפרד ממנו בתוך הגן אחרי שחיכיתי שיכנס לזרימה של משחק. ניסיתי בכניסה לגן עם תליית התיק על הוו. נסינו בשער מחוץ לגן כמו פלסטר... ניסיתי להכין אותו לזה שניתן חיבוק ונשיקה ונגיד ביי ביי. הגננת אמרה לו שהוא יכנס ל"רשימת הזהב" אם יפרד יפה בבוקר... עושה רושם שאף אחת מהפעולות האלה לא ממש עוזרת. ואז אני עוזבת כשהוא בוכה. וזה קשוח לכולנו. טיפים?? נ.ב כל ערב אנחנו עושים "סבב הודיה" והוא אומר הרבה פעמים שהוא מודה על זה שהוא הלך לגן. נעים לו שם. לעיתים קרובות הוא מתעורר בבוקר ורוצה שנצא כמה שיותר מהר לגן. המשבר הוא נטו ברגע הפרידה.

מרגישה כאילו אני כתבתי את זה . הילדה שלי כבר שנה שנייה בגן הייתה נכנסת בכיף ומההריון הנוכחי נהייה לה יותר קשה להפרד. בתור אחד שעברה גם בגן אני אומרת לך שזה עובר להם הרבה יותר מהר ממש שאת חושהת , מצב לא פשוט הם מרגישים הכל , אבל זה עובר.

תכלס,הייתי צריכה את התזכורת הזו. זה יעבור(: תודה

בן כמה הוא? זה מאוד נורמלי שזה קורה, תשתדלי לא להאריך את הפרידה יותר מדי, לשדר לו שאת סומכת על המטפלות, נשיקה וחיבוק ולהשאיר אותו עם אחת המטפלות וללכת (קשה מאוד אבל כמה ימים ויעבור).

בן 3.5