שבוע 31 הריון ראשון אני ובעלי השכרנו דירה במרכז במשך כמה שנים טובות ועכשו הגיע זמננו לחזור לבית הורים שנמצא כשעה נסיעה שיוכלו בע"ה לעזור לי עם הקטנה וגם לתת לנו אוויר לנשימה כלכלית... קצת חרדה מזה. אני חושבת על המרחק למרות שהוא רק הבדל של שעה מכל החיים שהקמנו פה ועל זה שהפרטיות שלנו והחיים שלנו קצת יהרסו וכל השינוי הזה מבהיל אותי... אני יודעת שהגישה לפה תיהיה לי קשה יותר והנוחות והפרטיות יגמרו... כל עניין פרק החדש בחיים מבהיל מאוד וקצת עושה לי חששות איך החיים שם יראו. איך מתמודדים עם שינויים?

כל שינוי בחיים מצריך הכנה רגשית לזה , תנסי לשבת ולדבר עם מישהו שיכול להכיל אותך ולהקשיב לך ולסדר דברים בראש , זה פרק חדש ומרגש בהחלט ומלווה בחוסר ודאות וזה טבעי לגמרי , תני לעצמך לנשום ולהיות חיובית. הרי בכל דבר יש את השלילי והחיובי מציעה לך לעשות תרגיל עם עצמך מה טוב ומה פחות טוב במעבר לגור עם ההורים, מה טוב ופחות טוב להישאר לגור לבד עם הבעל ואז לקבל החלטה סופית ושקולה. לעשות שיחת שיתוף ברגש ובחששות עם ההורים ומיני תיאום ציפיות זה יקל על שני הצדדים.

יקירה, מבינה אותך אצלנו זה היה הפוך גרנו 4 שנים ביחידת דיור ליד ההורים של בעלי, עזבתי את המרכז לטובת אזור השפלה ולא היה פשוט, אבל עשינו זאת למטרה טובה , חסכנו כסף ואז קנינו דירה. כשהנסיך נולד לא יכולתי להישאר שם יותר, חמותי שיגעה אותי ולא הייתה פרטיות ועזבנו. ההרגשה שאת מתארת ממש מוכרת, קשה לעזוב מקום שאת רגילה, הזכרונות צפים, חששות מהעתיד לבוא, הרגשה מוזרה.. אבל תוך כמה ימים תתרגלי וזה יעבור תזכרי שזה למטרה טובה, ואיזה כיף שתהיה לך עזרה! ובכלל כמה כיף הולך להיות לך בקרוב והחיים הולכים להשתנות לטובה