מישהי שלא אהבה את הילד שלה בהתחלה ולא רצתה לגדל אותו בגלל דיכאון זה עבר בסוף? מפחדת לא לאהוב אותה בחיים

יקירה אהובה איו דבר כזה לא לאהוב תילד שלך בחיים גם אם תהי בדכאון הוא עובר הוא לא לכל החיים לאהוב את תאהבי אותה תהי בטוחה

אמן מהפה שלך אני רק חושבת לבוא לבית של אמא שלי לא באלי באלי לברוח

אוי יקרה בהחלט לא פשוט, הכל עובר עם טיפול ורשת תמיכה נכונים. תני לעצמך זמן להירפא מכל החוויה זה טבעי כל מה שאת חווה ואת ביותר מחצי הדרך אם את מצליחה לשתף בכך.

ובהתחלה הכי אהבתי אותה שזה מה שמשגע אותי

אני הייתי בדיכאון לידה לא התחברתי לבת שלי מהר אם להיות כנה אבל אחרי שהיא התחילה פתאם לחייך לי ולהתפתח יותר וזה לא היה רק טכני אוכל קקי מקלחת ולישון זה נהפך להרבה יותר רגשי היום מכורה לה לחיים ולנשמה בן כמה הילד שלך? ישלך עזרה ממישהו?

מבת שבוע וקצת כן בטח עזרה מהבעל מהחמה מה אמא שלי ובהתחלה אהבתי אותה דאגתי לה אוף

כןן אחותי סבלה מדיכאון לידה ולא הייתה מוכנה לראות את הילדה לשניה אבל כמה ימים והרבה עזרה מהמשפחה זה עבר והיום היא מכורה עליה ברמות על

חני איך היא טיפלה ?

את ממש לא מזמן ילדת זה ממש בסדר להרגיש ככה וזה לא מוגדר אפילו דיכאון בדרך כלל אחרי הלידה הגוף מותש ויש דכדוך בין שבועיים לחודש לאישה אחרי לידה והיא יכולה להרגיש בדיוק כמו שאת מרגישה ישלך מחסור שינה בטח את עדין כאובה זה לא פשוט בכלל תנצלי כל רגע שיש לך בעזרה ותישני לאו לאט תתחזקי ותטפלי בה אל תרגישי רע לרגע אם זה ימשיך אז תפני לטיפול זה בסדר וזה קורה להרבה ❤️

יש לי פשוט מחשבות רעות עליה שאני יעשה לה משהו ודברים כאלה

היה לי גם ככה אם את מרגישה שזה ממש מתגבר תפני לטיפול זה לא בושה אהובה הכי חשוב לא להילחץ מזה ולתת לעצמך זמן להחלים עצם זה שאת מודעת לזה כבר פתרת 80 אחוז מהבעיה עכשיו נותר לטפל בזה אני הייתי משתפת את הסביבה אצלי הרגשתי נוח לשתף רק את אמא שלי וזה עזר לי כי היא הסבירה לי שזה נורמלי היה לי מחשבות שאני ממש פוגעת בה ופחדתי מעצמי כל כך עד שישבתי לשיחה עם אמא שלי ולאט לאט זה נעלם ברוך ה אבל תדעי שזה טבעי אל תפחדי תדברי עם מעשהו שאת סומכת עליו

טוב לדעת שאני לא לבד אודל איך טיפלת בעצמך?

אמא שלי מטפלת רגשית אז היא עזרה לי אבל אני חושבת שאם לא היא כן הייתי הולכת לטיפול זה ממש חשוב בישביל עצמך טוב שאת מודעת לעצמך אהובה