די אין לי כח לעבודה הזאת!!!!!!! עשיתי את טעות חיי והתחלתי עבודה באמצע ההריון שעות קשות, לא נוח, פשט הולכת בלי חשק!!! יצא לי כל החשק. לפני כן היתי בבית ונהנתי מכל שניה!!!!!! שונאת את העובדה שבעלי לא יכול להיות מפרנס יחיד למרות שהוא מרוויח סבבה הוא לא מוכן שאני לא יצא לעבוד!!! רק מהלחץ שלו אני עובדת!!! ובכלל אני מרגישה עצבנית כל הזמן אני בחןדש שישי עייפה ולא רגועה

אהובה! קודם כל הנפש שלך!!❤️

הלואי שהיתי יודעת איך לעזוב.. יש עלי כלכך הרבה לחץ מסביב.. אין לי פרצוף לעזוב אחרי שקיבלו אותי למרות שממש ממש בא לי ובעלי אומר תמיד שצריך ששי בני הזוג יעבדו כדי שתהיה רווחה כלכלית אני אישה שמסתפקת במועט לא קונה כלום כמעט לעצמי אין לי בעיה להצטמצם

אני לא מסכימה איתכן.. הריון זה לא מחלה אפשר לצאת לעבוד גם בשביל השפיות והכי חשוב בשביל הזוגיות. ילד מצריך הרבה הוצאות ויכולה להבין את בעלך וכנראה הלחץ שיונח על כתפיו אם תפסיקי לעבוד. את יכולה לבקש מהמעסיקים שלך שיקלו עלייך

אני ממש מבינה אותך זה פשוט בלתי אפשרי לעבוד במקום שלא טוב לך יחד עם זאת עדיף לך להחזיק מעמד במקרה שלך זה זמני את חודש 6 אוטוטו חופשת לידה ואם תעזבי את לא תראי שקל בחופשת לידה עם כל הקושי תחזיקי מעמד זה ישתלם לך

עבודה זה כל כך חשוב גם לגבי המענק לידה שמקבלים אחרי וגם ככה ההריון הולך יותר מהר ומעביר את הזמן ❤️בעלך צודק אבל אולי תרדי לחצי משרה אם את מרגישה שממש קשה לך

גם שקשה תמשכי... תנשכי קצת שפתיים כדי שיהיה יותר טוב אחרי, אני מהרגע שנכנסתי להריון לא עובדת ואני כבר מתחילה לסבול בקטע הזה, קשה להיות כל היום בבית, התפטרתי אחרי ארבע שנים ממקום העבודה שלי וכמה ימים אחרי זה גיליתי על ההריון והחלטנו ביחד אני ובעלי שאני ישאר בבית כדי שיהיה לי יותר קל... ועכשיו אני מבינה שעשיתי טעות, לא מבחינה כלכלית אלא מבחינה נפשית, כל היום מתוסכלת מזה שאני בבית ולא רגילה לזה כי אני בחורה שהייתי עושה משמרות של 9-10 שעות כל יום ובחיים לא מחסירה ויש לי מוסר עבודה מאוד גבוה.. ועכשיו אני כל היום בלי היום יום שהייתי רגילה להיות סביב אנשים , רוב היום לבד בבית ומחפשת את עצמי, עדיף לך כמה שיותר למשוך כי זה קשה להיות בבית ולא לקום כל בוקר למשהו שמעסיק אותך, זה חשוב גם מבחינת מענקים וכל מה שמקבלים אחרי הלידה , אני לא זכאית לכלום . בעלי לא לוחץ עליי לחוסור לעבוד הוא נותן לי את הזמן שלי ולא חסר כלום ברוך ה׳ אבל אני עכשיו מבינה כמה זה חשוב מקום עבודה וחיי שגרה...

בוקי110 אני מבינה אותך אבל אני קצת שונה ממך... לא עבדתי חצי מההריון והיה לי מדהים ונהדר אני לא בחורה שחייבת שגרה ועבודה ולא רואה טעם לעבוד 9-10 שעות מאוד נהנתי להיות בבית, לבשל, לנקות, לצאת להתאוורר, לשבת לי בגינה עם כוס תה בלי לחץ לא כלכך מתחברת ללחץ

מאחת שלא עובדת כבר שלוש שנים בערך כי פיטרו אותו בחופשת לידה של הגדול ( בתקופת הקורונה ) אני מצד אחד מבינה מזה לעבוד בהריון כי כן עבדתי בהריון של הגדול עדיין אמנם במשרד לא עבודה מאומצת בכלל ואנשים טובים אבל העניין של רווחה כלכלית ואחכ שתקבלי דמי לידה שה משהו אחר לגמרי תנסי תנסי להחזיק עוד קצת תקבלי את הדמי לידה ואם תרצי לעזוב לטובת גידול הילד אחרי הלידה תעזבי אבל אני מבינה מה בעלך אומר כי כרגע רק בעלי עובד ולא מרוויח כל חודש סכום קבוע וזה לא תמיד פשוט

אין ספק שזה כיף! אני גם נהנת לא לקום בבוקר ולשבת כל היום לנקות לבשל הבית שלי מתוקתק אני נחה , יותר רגועה ונינוחה .. אבל באיזה שלב כבר זה מרגיש די ריקנות ... אני לא עושה עם עצמי כלום ולא מתפתחת.. רק מחכה ללדת ובעזרת ה׳ שהתינוקת תיהיה בת שנה בערך אני יחזןר לשגרה שלי, ועשיתי את זה לטובת הילדה כדי שאני יהיה נוכחת בבית ויהיה 100% איתה.., אבל עדין תריך משהו בשביל הנפש חוץ מהבית והסגנון הזה... באמת מציעה לך למשוך כמה שיותר ,גם אם זה נוח להיות בבית אין כמו שגרה כלכלית ונפשית , גם בואי המצב הכלכלי של היום לא פשוט בכלל ואני יכולה להרשות לעצמי להישאר בבית גם עוד חמש שנים .. את מקבלת את כל מה שמגיע לך , זה קשה לפעמים שיש מפרנס אחד בבית ויש חודשים כאלה ויש כאלה.. אין כמו משכורת קבועה ותנאים ושהכל מסודר