היי אני אמא כבר מספר חודשים לילד מתוק ונסיך ואני ממש מאוהבת בו. הסיפור הזה עוסק בשאלה איפה אני ? לאן נעלמתי? בהריון הייתי מקפידה לאכול ומפנקת את עצמי בארוחות ודאגתי לעצמי. ואז ברוךהשם ילדתי את הילד המדהים שלי, והנקתי, ולא מצאתי זמן להכין לעצמי אוכל כמו שצריך, הייתי משלימה שעות שינה עד 12 בצהריים כשהילד ישן, ויצאתי מהחדר רק בצהריים, היום התחיל להתהפך ופתאום לא היה סדר ליום, התחלתי לחטוף נשנושים תוך כדי רק כדי לא להיות מורעבת, (מה שפגע לי ביצור החלב לבסוף) יצאתי הרבה לטייל איתו , הייתי אצל אמא, הייתי בסדנת תינוקות, על פניו היה לי כיף בחופשת לידה אבל האמת היא שזה הכל היה כדי לא להרגיש את התחושה החזקה שהדהדה בתוכי, בדידות. פשוט הרגשתי בודדה המון זמן. הרגשתי שאף אחד לא מבין אותי, שהימים שלי והחיים שלי התהפכו ופתאום אין אני. פתאום אני רק דואגת למלא את הצורך של הגוזל שלי וככה זה המשיך חודשים עד שהתרגלתי לזה פשוט. שהיום שגם כשיש לי זמן , אני לא מקדישה לעצמי. מרגישה שקצת (או הרבה) נעלמתי ואני לא יודעת אפילו מה לעשות כדי להתחיל לחזור אליי. לעצמי. הייתי קוראת לזה ״החיים החדשים כאמא״ ברוך השם כמובן על הדבר הלא מובן מאליו הזה. בקיצור היה לא פשוט בחופשת לידה ואני תוהה אם אני צריכה לדבר על זה עם מטפלת כל שהיא על מנת שלא אסחוב את זה איתי לבריונות הבאים .. תודה למי שהקשיבה

גם אני מרגישה כמוך

אני מרגישה בדיוק ככה! אמא לתאומות מהממות ומרגישה שנגמרו לי החיים הפרטיים שהיו לי

אני מרגישה את זה גם אני לא דיברתי על זה עם מטפלת אבל חושבת שמומלץ כי תכלס לכל בן אדם יש צרכים ופתאום כזה את רק דואגת למישהו אחר אני גם קצת קיצונית נוסעת לחופש משאירה תילדים וככל הזמן הלב שלי איתם פשוט פחות נהנית היום גם כשאני כבר לבד

חיבוק ענק. אני אמא לשתים ויכולה לעודד אותך שזה עובר. בהתחלה זה מאוד אינטנסיבי ותובעני. לאט לאט. תני לעצמך זמן וגם לקטן. ללמוד את זה. זה חדש לך. ןחדש לו הרבה יותר כל העולם הזה. ואת כרגע כל העולם שלו.... תבקשי עזרה בכל דבר. תכיני אוכל זמין שיהיה לך לכל השבוע . ויש מלא קבוצות וצאפ עם אמהות בסירה שלך שאפשר לפרוק לדבר להנות וךהפגש

אני גם מרגישה את זה מחפשת סדנת תינוקות באזור ראש העין/פתח תקווה אשמח להמלצות