בשבת האחרונה הרהרתי לעצמי כמה נוראי שאני לא מתפללת על העובר שלי שבבטן. שהכל יהיה תקין ולידה קלה וכו.. זה לידה שלישית שלי וכאילו אנחנו רגילים שזה הדבר הכי ברור מאליו. נכנסים להריון..יולדים ויוצאים עם תינוק בריא ושלם. היום ב5 אני מתעוררת מסויטת של החיים. חלמתי חלום מזוויע שלא עליכם מגיעה לבית חולים בשבוע 40 ולא עלינו זה לא נגמר בטוב.. ואני צורחת מרוב צער. ואף אחד בבית חולים לא מתרגש.. מתחילה להתחרט שקניתי כבר בגדים מראש ושעכשיו איזה בושות אנשים ידברו עלי.. ויותר מכל. האובדן של מישהו שממש נקשרתי. וואי תקשיבו זה היה חלום זווועההה. כמה צריך להודות על כל דבר קטן שאינו מובן מאליו. ורגע אחד קטן לומר לכל אלה שחוו לידות שקטות. אתן פשוט גיבורות של החיים. בחלום ההתמודדות היתה נורא קשה. לא רוצה לחשוב ולדעת מה במציאות. הייתי חייבת להוציא מהלב... יום טוב לכולן בשורות טובות ולכל המצפות ישועות בקרוב