זה יהיה קצת ארוך אבל מקווה למענה מכן.. רבתי עם החברה הכי טובה.. מישהי שחישבתי לאחות שלא מאותה פות, לבת משפחה, לבן אדם הכי קרוב אליי בעולם. המצב הזה ממש אוכל אותי מבפנים ואני ממש רוצה לשלוח לה הודעה, אבל מצד שני אני מרגישה מאוד פגועה ממנה ומרגיש לי שהיא לא מבינה איפה אני נפגעתי ממנה והיא פשוט בגלל האגו שלה לא מדברת איתי. מה שקרה זה ככה: בחודש יוני חברה שלי ביקשה שאבוא איתה לפרוצדורה ניתוחית קצרה אבל בהרדמה מלאה, כמובן שהסכמתי לבוא איתה כי גם אני ניידת עם רכב והיא לא וגם כי היא בן אדם קרוב אליי אז בטח שאלווה אותה לפרוצדורה שכזאת. עכשיו חשוב לי למיין שהייתי בשבוע 20 להריון. באותו יום עבדתי במשמרת בוקר (7-15 עובדת במחלקה פנימית בתור אחות) ואחריי זה החברה קפצה לעבודה ומשם נסענו לפרוצדורה שלה. בדרך לבית חולים (בית חולים פרטי אחר ממה שאני עובדת בו) גיליתי שהיא רבה עם בעלה הטרי (התחתנה חודש לפני זה) כי היא שיחררה אותו לפסטיבל רוק בח״ול ועכשיו שיגעה אותו שהוא לא יכול להיות זמין בדיוק בשניה שהיא רוצה. גיליתי את זה שהם רבו כי היא חסמה אותו והוא פנה אליי כי ידע שאני נוסעת איתה. קיצור דרמה עוד לפני שהגענו לבית החולים. הגענו לבית החולים היא נכנסה לפרוצדורה סביב השעה 18 ויצאה סביב השעה 20.. הגיעה לחדר התעוששות, הכל היה בסדר, האחות אמרה שהיא יכולה לאכול ולשתות ולהתחיל להתהלך, היא ישבה במיטה, הקשיבה למוזיקה, התעוששה, דיברה איתי ואפילו כעסה עליי שעידכנתי את בעלה שהיא בסדר. הייתי בחדר התעוששות בערך כשעתיים, כבר השכנה שהביאו האחרייה הייתה לבושה ובדרך החוצה וחברה שלי (לפי הרגשה שלי) משכה את הזמן.. קיצור בשלב מסויים אמרתי לה שאני כבר עייפה אז היא התחילה לאט לאט להתארגן.. עד שסוף סוף שיכנעתי אותה לנסוע הביתה - 22 בערב.. הולכים לכיוון האוטו, היא לקחה איתה תיק ששוקל בערך 10 קילו (הביאה איתה מחשב נייד 🙄 ומכתב צוואה במקרה שהיא לא מתעוררת מהרדמה…..) ואת התיק אני סוחבת!!! הגענו לאוטו וסוף סוף נוסעים הביתה!!! בדרך בן הזוג שלי התקשר לעדכן שיגיע קצת יותר מאוחר( הוא הלך לחתונה של חבר מהצבא.. ) ופשוט כששמעתי את הקול שלו פרצתי בבכי.. חברה שלי לא הבינה מאיפה מגיע הבכי שלי, ואז ציינתי בפניה שאני לא חושבת שהיא הייתה עושה את מה שאני עשיתי בשבילה, ושמכל הסיטואציה הזאת הרגשתי שהיא לא מתחשבת לרגע בי, אישה בהריון, שעברה 8 שעות ובילתה איתה עוד 7 שעות וגמורה מעייפות.. אני לא זוכרת בדיוק מה הדברים שאמרנו אחת לשניה אבל ברגע מסויים היא החליטה להרים עליי את הקול שלה ואמרתי לה שהיא ממש לא מרימה עליי את הקול שלה! הסעתי אותה עד הביתה, יצאנו מהרכב, חיבקתי אותה ואמרתי שזה שקצת רבנו לא אומר כלום אני עדיין אוהבת אותה! יום למחרת שלחתי לה הודעה מה שלומה והיא ענתה ״מעורערת״.. ומאז מרגיש לי שהיא פשוט מחקה אותי מהחיים שלה! בערך שבוע אחריי חברות שלי הזמינו אותה ליום הולדת של אחת מהן, היא כמובן הגיעה, אבל כל הזמן עקצה אותי אני אישית לא שמעתי אבל חברה אחרת ובן הזוג שלי ישב לידה ושמע הכל ופשוט בסוף היום הולדת אמר לי - לא נראה לי שכדיי שתשלימי איתה.. עכשיו לי ממש כואב שהיא מתייחסת אליי ככה, בן הזוג שלי הציע לי נישואין והיא אפילו לא שלחה לי הודעה של מזל טוב, היא ראתה שנדבקתי בקורונה בהריון ואפילו לא שאלה לשלומי.. אני מרגישה סופר פגועה ממנה כי אני ציפיתי שיהיה לה יותר אכפת ממני ומהמצב שלי.. מאז אותו המקרה עברו 4 חודשים.. ילדתי ועוד לא סיפרתי לה.. עכשיו היא בארץ (היא גרה בח״ול עם בעלה)ואני לא יודעת האם לרשום לה.. בן הזוג שלי לא יהיה בעד והוא מבחינתו להמשיך לא לדבר איתה.. לי אישית קשה כי אני ממש אוהב אותה והיא חברה שלי מזה 15 שנה ואיתה אני מרגישה הכי פתוחה בעולם ויכולה לעשות שטויות שלא יכולה לעשות עם אפ אחד אחר.. וגם עכשיו בגיל 30 קשה למצוא חברים חדשים אז מנסה גם לשמר את הקשרים הקיימים.. קיצור אשמח לשמוע מה אתן אומרות .. האם כדאי לי ליצור איתה קשר או שלוותר על קשר הזה כי זה אבוד.. תודה אם קראתן, 🙏🏼 אני יודעת שזה סופר ארוך!! 💙

אני חושבת שאת כזו טובה והבחורה הזו לא מעריכה אותך בשיט. אין לה שום זכות להמשיך ולהיות חלק מהחיים שלך. את נשמעת לי מוסרית, נותנת את עצמך ומרגישה את האחר, והיא בדיוק ההפך.. לפעמים אנשים כמוך מרגישים רע בסיטואציות כאלה רק כי הם טובים מידי ומתקשים להאמין שיש רוע באנשים שמולם.. תחתכי. אין לה שום זכות להמשיך ולהיות חברה שלך

אני אגיד לך את האמת, בגלל שהיא בכלל לא גרה בארץ לא הייתי נלחמת על הקשר הזה ילדת והיא אפילו לא יודעת זו לא באמת חברות

אני אישית הייתי מתנתקת.. הזמן שעברתן ביחד לא אומר שזאת חברות נכונה לך כי את סובלת.. והיא לא מתנהגת כמו חברה.. בכל מקרה חיבוק חזק ❤️😢 ממש כאב לי לשמוע שלא הייתה רגישה אלייך זה נכון שבאת ללוות אותה בפרוצדורה שלה אבל היא גם צריכה להתחשב בך שאת בהריון. ואני אישית לא הייתי אומרת לה, שתגלה בפייסבוק/ אינסטגרם כשתעלי תמונה

תודה אלה ❤️ היו עוד כמה מקרים לפני החתונה שלה.. כשרק גיליתי על ההריון הייתי באמצע תקופת לימודים ( עשיתי קורס על בסיסי עם התנסויות בנוסף לעבודה, והיו לי ימים שהייתי 16 שעות בחוץ לבית) בנוסף הייתי צריכה לארגן לבן הגדול שלי בר מצווה, ללמוד למבחן המסכם ובכלל גיליתי על ההריון בתקופה הכי קשה שלי, היא גם רצתה שאארגן לה את מסיבת הרווקות שלה.. קיבלתי ממנה סמס סופר ארוך אם המון תלונות לכיוון שלי בקטע של - ציפיתי ממך להיות יותר מעורבת בחתונה שלי ובלארגן אותה, ובכלל ההריון הזה תקוע כמו עצם בגרון וזה ממש לא מתאים לה, ומי יארגן לה את מסיבת הרווקות כי אני כל כך עמוסה ואני לא מזיזה את עצמי בקטע של אירגון המסיבה שלה.. לציין שניסיתי לארגן לה מסיבת יום הולדת והיא ביטלה לי כמה שעות לפני זה.. וכמה שבועות אחריי ניסיתי לקבוע איתה וגם היא קבעה איתי וביטלה (לדבריה לא ביטלה אלא דחתה את הפגישה שלנו) .. ושתביני יצאה פדיחה עם מסיבת הרווקות שלה (סיפור הזוי נוסף).. אבל בסופו של שבר אירגנתי לה עוד מסיבת רווקות נוספת! סהכ היו לה 3 מסיבות רווקות!

את נשמעת סופר חברה! היא לא העריכה אותך ועכשיו גם קוראת שהיו כל מיני קטעים לטובתך.. שחררי אותה לפעמים אנחנו צריכים לעבור שיעור מסויים עם בנאדם ולשחרר🫶

אני בעד הבן זוג, הוא צודק היא לא שווה להמשיך לטפח את הקשר הזה אני אגיד לך משהו.. היו לי זוג אחים שהיו חברים טובים שלי מאז שאנחנו ילדים מגיל אפס!! בקטע של אם הייתי יוצאת עם מישהו או שיזיז אוסף אותי הם היו יודעים גם לאן אנחנו הולכים אם אני אצטרך אותם!! לפני שנתיים וחצי אחותי נכנסה הרבה לבידודי קרנולה🥴 וכל פעם הם היו עושים לי קטעים, עד שפעם אחת הגבתי להם בקבוצה שהיא סיימה בידוד והיא שלילית אז אפשר לצאת, והם ראו וסיננו. דיברו לא יפה. כשהתחלתי לצאת עם הבן זוג הייתי בנתק מהמשפחה לכמה חודשים והם באו מתחת לבית שלו וצעקו שם התנהגו לא יפה בכלל. זו לא ההתנהגות של חברים שלי!! אני יודעת עם מי גדלתי אני לא סתומה… בקיצור, אני כבר לא בקשר איתם כי עלה לי מההתנהגות הזו והבן זוג גם ראה את זה מהצד והיה מזועזע. בקיצור הוקל לי מאז שניקתי את הקשר הזה

אמאלההה אני בהלם!!! איזה אדם טוב את . הלוואי שהיתה לי חברה כמוך. הכי אמיתי.. תקשיבי את מתאמצת מידי בשבילה והיא בכלל לא מעריכה.. עם כל הקושי - שחררי, לא נישמע שממש מעניין אותה. וגם ככה היא לא גרה כאן

תודה בנות על התגובות ❤️

קרה לי משהו דומה עם חברה שהרגשתי שאני נותנת את המאה אחוז והיא אפילו לא מעניין אותה איך אני הכול סבב סביבה ואנחנו גם בריב ולפעמים אני חושבת שאולי כדי להשלים איתה לשלוח לה הודעה ואז אני נזכרת שהיא לא שווה את זה כי מה יהיה שונה הפעם היא לא מבינה את הטעות שלה ואני שוב אתן מעצמי מאה אחוז והיא שוב לא תביא מעצמה בכלל לכן עם כל הכאב והצער צריך לדעת לשחרר לטובתנו ❤️

תודה נטלי❤️

אני רוצה חברה כמוךךך 🙈😂

גם לי סיפור דומה ושיחררתי מאז נכנסתי להריון ותמיד יש לי חשק לכתוב לה ולגשר אבל אני מבינה שחברים אנחנו בוחרים ואם כבר לא זורם אז לא בכוח.

זה לא שלא זורם.. עד לאותו ריב הכל היה סוג של ״תקין״.. היא הייתה מאוד מרוכזת בעצמה כי היא תכננה את החתונה שלה, ומשום מה חשבה שאין לי חיים משלי ואני צריכה להיות ממוקדת בחיים שלה.. כואב לי על החברות של שנים, כואב לי שלא אכפת לה, שלי אכפת ואני דיי סובלת מזה ובוכה ובן הזוג שלי מתעצבן עליי ואומר לי תשחררי כי היא פשוט מנצלת אותך והיא סופר אגואיסטית ולא רואה ולא תראה אותך ולי משום מה עדיין יש תקווה שאולי זה יחזור להיות כמו שזה היה..

אבל יוליה חיים.. זה לא היה טוב גם קודם... אם היא רואה רק את עצמה ואת מוותרת מהצד שלך על עצמך.. זה לא טוב 🤷