כבר חודשיים פלוס שאני מבינה שאני סובלת מדיכאון בהריון..תופעה שלא מדברים עליה כמעט בכלל…לא הלכתי לטפל חשבתי שיחלוף (יש גם ימים טובים) עכשיו אני בחודש תשיעי קרובה ללדת ומפחדת ממש שזה ימשיך ללוות אותי גם אחרי הלידה😔 יש לי היום יום הולדת אני מחליפה קידומת..מוצאת את עצמי במיטה בוכה ומרגישה הכי לבד בעולם!!!! בעלי קנה לי מתנה תכשיט יקר שאני בחרתי אבל מעבר לזה רציתי לעשות משהו קטן איתו לא מפוצץ..ללכת לכותל ולאכול משהו אפילו בית קפה נחמד ..אבל הוא יצא ליום עבודה (הוא לא הולך להפתיע אותי כי הוא יודע שאני לא אוהבת הפתעות ) ראה שאני מבואסת לפני שיצא ושלח לי הודעה,למה הפרצופים? ועניתי לו הכי כנה בעולם שקשה לי ואני מבואסת!! והתשובה שלו הייתה שהוא מצטער והוא אוהב אותי אבל לפעמים גם לו אין כבר כח לראות אותי ככה… וואו זה ריסק אותי!!!! אני מבינה שקשה לו אבל לראות אותי ככה ביום הולדת שלי ופשוט להמשיך הלאה בתירוץ של ׳אין כח׳ זהו רק רציתי לפרוק!!! אני כל יום רק מתפללת לעבור את הלידה בשלום ובידיים מלאות ולחזור להיות שמחה,כי אני לא בן אדם דיכאוני בכלל!!!!! וזה מטיש אותי!! לא מכירה את עצמי😔😔 הלוואי והיו מדברים על התופעה הזו יותר…

אהובהה משבוע 30 הייתי בדיכאון בהריון כך היום בבית בשמירה חרדות בכי מה לאאאא פחדתי כל כך להכנס לדכאון אחרי לידה ושלא אצליח לתפקד עם הילד אמי חודשיים אחרי לידה ויכולה להגיד שגל התחושות ברגע שילדתי התעופפו כלא היו !!

שולחת לך רק חיבוק גדול! הייתי גם במצבך, וזה כל כך נורמלי, אחרי הלידה לקח לי זמן לחזור לעצמי, אבל חשוב שתגידי לעצמך שזה נורמלי, ואת תחזרי לעצמך!! ושבעלך גם יתן לך הכי תמיכה, אין דבר כזה שאין לו כח אליך.. את מביאה לו ילד לעולם ויש מחירים בדרך..