הבת שלנו בת חודשיים וחצי.. מרגישה שבעלי לא מבין שהחיים שלנו השתנו.. הוא היה רגיל לחזור מהעבודה וללכת לשנצ בשעות 19-21.. אני משתדלת לאפשר לו את זה בחלק מהשבוע בעיקר כי הוא מפריע לי להרדים אותה ב20 (גם לפני הילדה היה לי נוח שהוא ישן ויש לנו את הכמה שעות שלנו אחרי שהוא קם), אבל אז זה אומר שלי אין כמעט מנוחה. השיא שהוא כבר יומיים לא הולך לעבודה כי לא בא לו. אבל זה לא שבא לו להיות איתנו. בא לו לישון! חלילה שיהיה איתה ואיתי אם הוא כבר פה. והוא לא עובד בעבודה קשה, היא פשוט משעממת אותו. זה כ"כ מרתיח אותי. אני עם התינוקת מ5-6 בבוקר עד 20 בערב בלי הפסקה. הוא במקסימום יהיה איתה חצי שעה במהלך היום וגם זה כי אני אגיד לו קח אותה ולא מיוזמתו. בא לי לצרוח עליו שאם נתגרש שיהיה לו בהצלחה כי הוא תוך יומיים ירצה לקפוץ מהחלון כי הוא לא יודע כלום על הפאקינג ילדה שלו.

בטא 1000 אמורים לראות שק?

מה אתן חושבות על לצאת עם התינוק בחושך.. כל כך הרבה אמונות טפלות שאין לי מושג אנחנו גרים 10 דקות נסיעה מחמי וחמתי, ילדתי לפני שבוע ומתלבטת מה לעשות בשבת.. פחות רוצה להישאר לישון שם