חייבת מקום לפרוק, אל תשפטו אותי גם ככה קשה לי עם עצמי. יש לי ילדה בת 3 ותינוק בן חודשיים אני בחופשת לידה , באמת שאין לי בעיה עם התינוק הוא רוב הזמן אוכל וישן.. הבעיה היא שכשמגיע הערב (וזה כל ערב) ויש מנהלות כמו ארוחות ערב , מקלחות והרדמות בא לי פשוט לברוח מהבית.. לא יכולה יותר וזה לא שבעלי לא עושה.. הוא מקסים ועושה מלאאאא כמו : מקלח את הגדולה, כביסות, כלים, מסדר כל ערב את הבית ועוד.. באמת שאין לי מילים, אני אוהבת אותו מאוד ומעריכה כל דבר שהוא עושה. אבל מגיע הערב ואני גמורה כי אני לא ישנה בלילות וגם לא בימים כי אני פשוט לא מצליחה להירדם כשהתינוק נרדם, והבת שלי יש לה כזה אופי עקשן והיא יודעת מה היא רוצה וזה משגע אותי . וזה פשוט קשה לי.. קשה לי איתה כל ערב, אין לי כוח לקלח את התינוק (אבל אני מקלחת בכל זאת כי בעלי מקלח אותה) , אין לי כוח להרדמות האלה (גם אותו וגם אותה) אין לי כוח כבר לקום בלילות פשוט אין לי סבלנות כבר לכלום, אני עצבנית מאוד והגעתי למסקנה שבא לי פשוט לברוח מהבית , לברוח מהילדים שלי (וואי זה פשוט נוראי לומר את זה) , אני אוהבת את בעלי אבל הגעתי למצב שממש בא לי להתגרש רק כדי לקבל יומיים בשבוע שקט וכל שבת שנייה להיות עם עצמי.. הרעיון ממש קורץ לי. אני יודעת שזו רק תקופה ושזה יעבור אבל כרגע לא רואה את זה עובר.. לפעמים אני ממש מצטערת שהתחלתי בכלל להביא ילדים לעולם, מה היה לי רע בלהיות רווקה? ממש מרגישה שעשיתי טעות.. שוב אל תשפטו אותי , תודה למי שקראה עד הסוף.

גם אני באותה הסירה רק שלי אין ילדה בת שנתיים יש לי אחד ובן חודשיים כמו אצלך אבל אצלי אין עזרה בכלל מבעלי אני צריכה לטפל גם בו אני עסוקה בלהגיד לעצמי שזה עובר

אוי זה קשה , נשמע שאת פשוט עמוסה.. עייפה וזה טבעי קודם כל כל רגש שחווים הוא טבעי ונןרמלי אולי את יכולה לבקש עזרה מבעלך לקום פעם לילד שתוכלי לישון טוב? אולי חמתך או אמא שלך קצת עזרה בערב? לדעתי תתחילי לעשות דברין שישמחו אותך תרדימי את הילדים וצאי קצת סיבוב לקניון , עם חברות , משהו שטוב לנפש גם אנחנו צריכות אהבה ואנרגיה ותמיד תזכרי שזאת רק תקופה ותעבור גם לי היו ימים שאני מורטת שערות אבל תזכרי שכל יום גרוע בסופו של דבר נגמר … ותשמחי יש לך בעל מקסים!!! ילדים בריאים !! את נשמעת מבורכת ב״ה פשוט תתחילי לדאוג לנפש שלך זאת תקופה והיא גם תעבור ❤️

תינוק זה קשה, עם ילדה בבית בטח קשה אתם צריכים לנסות למצוא סדר יום שיקל עליך אולי יום אחד את תקלחי את התינוק ובעלך את הילדה ולמחרת תתחלפו? אפילו גיוון יכול להיות נחמד אולי תשנו שעות למקלחות? תראו מה אפשר לשפר בהרדמות ותזכרי שזה זמני, ילך וישתפר

וואו, הייתי באותו מצב שלך!! כמה אני מבינה אותך.. אז קודם כל, תדעי שאת נורמלית לגמרי, וזה לגמרי טבעי להרגיש כך בשלב שבו את נמצאת.. דבר שני, תתעודדי, הם עוד מעט יגדלו ואז יהיה לך הרבה הרבה יותר קל אם אני הייתי יודעת כמה יהיה כיף אחר כך והרבה יותר קל הייתי עוברת את התקופה הזו יותר בקלות.. אל תדמייני מצב של גירושין אם טוב לך עם בעלך, ונשמע שהוא עוזר, כי הדמיון מטשטש לך את החסרונות וזה לא פשוט בכלל!!! עוד יהיו לכם ימים כיפים ומהממים עם שניהם והרבה יותר קלים... חוצמיזה, באופן מעשי להיום, את יכולה לקחת חופשה אפילו של כמה שעות במהלך היום, תבקשי מקרובת משפחה- אחות, אמא, דודה שתשמור עליהם, ואם אין שלמה בייביסיטר שווה כל שקל ותלכי למקום שאת אוהבת לבד או עם חברה, תדאגי לעצמך להתאווררות קבועה לפחות פעם בשבוע, לכי לים, למסעדה טובה, לשחיה, לכושר, הליכה בערב משפרת מאוד את ההרגשה, פנוי את עצמך וזה ימלא אותך בכוח להמשיך להתמודד עם האתגרים היומיומיים. ושוב, עוד קצת.. ואת תרגישי הקלה ותהנה מהם בחזרה עם מלא אהבה שהם יתנו לך.. בהצלחה!!!!🥰

מסכימה עם אנה- את צריכה לקחת לעצמך לפחות ערב אחד בשבוע לעצמך קחי בייביסיטר צאי עם בעלך בטח גם לו לא פשוט כל השגרה הזאת תחזרי כשהילדים כבר ישנים לפחות פעם בשבוע לנפש

תודה אהובות, ידעתי שעליכן אפשר לסמוך שתרימו לי את המצב רוח! אני אעשה את מה שייעצתן ומקווה שהתקופה הזו תעבור לי מהר .