אשמח אם תכתבו לי מה אתן חושבות על הסיפור הבא: כשהייתי בת 15/16 חשבתי על בחור מסויים שממש משך את תשומת הלב שלי הוא היה חבר ילדות שלי והיה ילד מופרע מאוד וסוג של שנאתי אותו ואז הם עברו דירה וגם אנחנו לערים שונות ולפני 6 שנים בערך נפגשנו ראיתי שהוא השתנה הפך להיות דתי ויותר מכבד וממש רציתי שנהיה זוג שאלתי אותו והוא אמר שהוא לא רוצה זוגיות עכשיו כאב לי מאוד אבל המשכתי הלאה כשעדיין היו לי מחשבות אליו… בגיל 20 במקום עבודה פגשתי בחור שחשבתי שיהיה טוב איתו והתחלנו קשר בהתחלה היה טוב וחשבתי שהוא בחור עם ראש על הכתפיים וחכם ויודע מה זה זוגיות ומה צריך לתת ואז אחרי חצי שנה של קשר הבנתי שהוא בכלל לא מתכוון להשקיע בי נותן זמן לחברים שלו ולמשפחה שלו ולי נותן רק פעם בשבוע שעתיים שלוש ביום שישי בשבוע חשוב לציין שאנחנו גרים באותה העיר אז ככה שאין מגבלה מסויימת שבגללה הוא לא יתן לי זמן וישקיע בי ובכל זאת חשבתי שהוא ישתנה כי בכל דיבור איתו הוא מראה לי שהוא רוצה להשתנות ובפועל הוא לא משתנה וזה אותו דבר היו ריבים ביננו אבל איכשהו חשבתי שהוא הגבר שלי רק צריך ללטש אותו קצת וניסיתי לתת לו את הזמן ואת ההזדמנות אבל במהלך הקשר נכנסתי להיריון לא מתוכנן ההורים לחצו להתחתן למרות שלא חשבנו על חתונה בכלל ובסוף התחתנתי במחשבה ובתקווה שאחרי שיבוא הילד ישתנו דברים והוא יתייחס יותר הבנתי שלא ולא רק שלא אלא הפך להיות גרוע יותר המשפחה שלו האשימה אותי בכל מה שזז הוא לא היה הולך להורים שלו כי הוא נפגע מהם בגלל משהו שהם עשו במהלך החתונה הם התעקשו שישנה את מועד החתונה שכבר נקבע ברבנות אז הוא לא היה הולך אליהם וכל שיחה שהיה מקבל מהאחיות או מהאחים או מההורים עצמם זאת הייתה שיחה של ״היא אשמה היא הרחיקה אותך״ והייתי מאוד מתוסכלת בערך חודש אחרי שנולד הילד הבנתי שהבחור הראשון שרציתי להיות איתו ושאלתי אותו (הפך להיות חרדי) רצה שידוך איתי ורק חודש אחרי הלידה ידעתי את זה ונכנסתי עוד יותר לדיכאון וחשבתי מלא מחשבות ועכשיו אני נמצאת במצב שאין לי כוח לכלום מרגישה שאיבדתי אם הייתי יודעת לפני שנכנסתי להיריון שאותו בחור היה רוצה לעשות שידוך ובעצם אמר לי סוג של ״תחכי לי״ ובעצם בגלל שהיינו רק בני 15/16 הוא רצה לחכות עד שנגיע לגיל המתאים לשידוך אם הייתי יודעת את כל זה בזמן לא הייתי מתחילה קשר עם הבעל שלי מרגישה שאני חיה ללא כבוד מצידו הוא בן אדם טוב אבל לא בן אדם שמוכן לתת מעצמו בשביל להעלות את הנישואים ואחרי הלידה רציתי לשמור טהרת המשפחה אבל בעלי לא נותן לי הוא לא רציני בכלל לגבי המצווה הוא שומר שבת אבל טהרת המשפחה הוא פשוט לא מוכן הוא נוגע בי כל פעם ומתפתח לדברים אחרים ואז יש לי שוב מחשבות של ״אם הייתי מתחתנת עם הבחור החרדי לא היה קורה דבר כזה״ 😣😣 אני ממש עצובה ולא טוב לי מרגישה שהפסדתי לא יודעת איך להסביר את עצמי חושבת על גירושים אבל לא רוצה לתת לילד שלי לגדול בלי אבא וגם אני יודעת שבעלי בן אדם טוב אבל אני פשוט לא מצליחה לגרום לו שישים לב אליי ושיעריך אותי ושיכבד אותי וישקיע הי ויסתכל עליי אוףףף מה הייתן עושות במקומי?😭

וואוו סיפור סיפור הייתי הולכת לטיפול זוגי ומנסה לעבוד על הנישואין במיוחד כשיש כבר ילד בתמונה ואת כותבת שהוא בן אדם טוב רק צריך קצת הכוונה מאמינה שיכול להיות לך טוב איתו אם תלכו לטיפול המתאים יהיה בסדר בע׳ה תתפללי על זה❤️

מאז שהתחלתי איתו קשר אני נותנת מעל ומעבר ולא עסוקה בבחור הדתי אחרי שילדתי וראיתי ששום דבר לא משתנה בבעלי ואחרי שאמא של הבחור הדתי אמרה לי שהיא רצתה לעשות שידוך והיא לא ידעה שהתחתנתי ושילדתי שם התחלתי לחשוב אחרת אבל עוד לפני זה נתתי את כל כולי ואני עדיין נותנת אגב

דיברתי איתו כל כך הרבה על טהרת המשפחה ושאני רוצה להתקרב כמה שיותר לדת אבל אין שום שינוי ואין שום תמיכה הוא רק אומר זה סתם מה שהם אומרים טהרת המשפחה זה הורס קשר

גם אני חושבת כמו ליטאל בעלך זה מה שאלוהים נתן לך זה גורל עם הבחור הדתי היה הגורל שלך בית איתו אבל זה לא קרה אז תשכחי ממנו ו פשוט תמשיכו להשקיע אחד בשני שנה של נשואים זה לא מספיק זמן לבן אדם להבין את כל הגודל של האחריות תני לו זמן במיוחד עם את אומרת שהוא בן אדם טוב הזמן ו הנסיון יעשה את שלו תאמיני לי אני נשואה 27 שנים בשנתיים הראשונות זה הכי קשה אתם עדיין רק מכירים אחד את השני.

גם כשלא היינו נשואים הייתה את הבעיה הזאת

במשך שנתיים מנסה וכמה אפשר? אני מדברת לקיר הוא מקשיב באוזן אחת ומוציא בשניה

ואי סיפור מורכב ממש!! חיבוק ענק❤❤❤ לא הייתי ממליצה לך לפרק את החבילה בשביל הבחור הדתי. כי לכי תדעי אם הוא ירצה אותך בסטטוס שתהיי..

אני מבינה שאת מאמינה בקדוש ברוך הוא מה שקורה בעולם הזה אף פעם לא קורה בטעות זה מה שהשם רצה בשבילך תאמיני בזה! בחיים של אמונה אין אם היה כך וכך כי אנחנו מאמינות שהשם מנהל את החיים כרצונו ומה שקורה זה בדיוק המסלול המדויק בעבורך פה בעולם הזה. אחרי ההבנה הזאת כדאי להתחיל להשקיע בזוגיות של עכשיו, בבעלך. טיפול זוגי יכול להיות טוב. סיפור קשה. אין ספק. שולחת חיבוק.

עצוב

מבינה תאכזבה שלך אבל כרגע את נשואה תשאירי את כל המחשבות בצד ותלכו לטיפול זוגי וגם תמצאי רב שידריך אותכם בקטע של טהרת המישפחה

נכון זה מתסכל ממש לדעת שכביכול "פיספסת את הרכבת" אבל שום דבר לא קורה סתם! ויכול להיות שאם היית מתחתנת עם הבחור ההוא היה לך יותר גרוע(כרגע זה לא נראה לך הגיוני אבל הכל יכול לקרות) מי אמר לך שביום מן הימים הוא יחליט לחזור בשאלה? מי אמר לך שלא קשה לו עם טהרת המשפחה?זה שהוא דתי לא אומר שהוא שומר... מי אמר שבתור אבא הוא אחד כזה שהיית רוצה? דברים שרואים מכאן לא רואים מישם... וכל הכבוד לך שאת לא מרפה מעניין טהרת המשפחה מאמינה שהוא יתחיל לנסות מתישהו ויראה שהשד לא נורא כ"כ

אני כבר התייאשתי ולא שומרת אני מרגישה שאני עובדת על עצמי ועל השם ברגע שאני לא שומרת כמו שצריך ובעלי כל הזמן נוגע בי בקטעים מיניים לא מרגיש לי בנוח ללכת ולטבול אני מרגישה שאני עובדת על עצמי פשוט אוףףף😣