יש לי פוביה ברמה קיצונית מג'וקים . הערתי את בעלי באמצע הלילה כי ראיתי ג'וק והוא אמר לי די תסתדרי תהרגי אותו לבד התחננתי עד שקם ואז התחיל להגיד לי שהרסתי לו את השינה ואני בן אדם רע ולהשתגע ולקלל נמאס לי ממנו כבר באמת הוא יודע טוב מאוד את הקושי שלי והלוואי ולא הייתי צריכה את הטובות שלו בכלל

מבעלך אין לך פוביה?

אמנם לא היית צריכה להעיר אותו בגלל הג'וק ולהפריע לו לישון אבל התנהגות מזעזעת לא משנה מה קרה ומה עשית אין שום סיבה שגבר ידבר ככה לאישה, זה לא מגיע לך

אז מה אני אתן לגוק להסתובב בבית? אין סיכוי שאצליח להרוג אותי בעצמי כי לי יש בעיה והוא מודע אליה

אנונימית יקרה, אני מזדהה אתך גם לי יש פוביה מחרקים. למי שלא יודעת או מבינה בזה פחד הוא משהו אחד פוביה זה משהו אחר, פסיכולוגי עמוק ובלתי נשלט. פוביה יכולה להביא לרעד, קוצר נשימה, זיעה, סיוטים ועוד. אחרי שהבהרתי את זה בעלך אידיוט ואת חייבת לשבת לדבר איתו על זה. כשהכרתי את בעלי לפני המון שנים שיתפתי אותו בפוביה הזו, הוא לגמרי קיבל את זה וראה במהלך החיים המשותפים שלנו את המשמעות. הוא יודע בכל מצב ובכל זמן שאם קורה משהו כזה הוא יהיה שם, גם אם זה אומר להתעורר בלילה גם אם זה אומר לבוא הביתה מהעבודה כי אני סגורה בחדר ולא מסוגלת לזוז או לדבר ועוד. חלק מהשותפות שלנו בחיים האלה זה להיות שם אחד בשביל השני והוא נותן לי את הביטחון שאני צריכה. היום ממרום גילי (ואנחנו גם גרים בקומה גבוהה) מצבי קצת יותר בסדר אבל פוביה זה משהו שלא יעבור ככה סתם. יש לי חברה עם פוביה כזו שממש הלכה לטיפולים פסיכותרפיסטיים כדי להקל על עצמה, אני לא הבאתי את עצמי לעשות את זה, כל אחת ומה שהיא מרגישה. ממליצה לך להראות לבעלך את ההודעה הזו ושיתאפס על עצמו, ככה לא מגיבים למצוקה של אדם שאתה אוהב.

ברור שלהעירררר לא מפחדת מגוקים בכלל אבל אם את מרגישה במצוקה ברור שתרצי עזרה מבעלי אולי כעס מתוך שינה ולא מתכוון לכך תדברו על זה

מבינה אותך כשהייתי רווקה היה לי מקק בבית והייתי גרה לבד פשוט הזמנתי על דבר כזה משטרה וכולם צחקו עלי אבל זה באמת חרדה שאי אפשר להסביר גם עברתי דירה לא מזמן והיה במקלחת מקק במשך חודש התקלחתי מחוץ לבית מהפחד שבעלך ישתה מים קרים וירגע כן היית צריכה להעיר אותו בשביל מה הוא בעלך

חחחחחחח מתה,היה כזה לאחותי הגדולה, והיא היית מעירה אותי להרוג את הגוקים,הייתי עושה זאת בכיף כי התגובות שלה היו הורסות חח

לגמרי מובן!!!! סבלתי שנים מפוביה מכלבים שהלכה והחמירה לכל מיני חיות לפני כמה שנים התחלתי להתמודד עם הפחד מחוסר ברירה ואני חייבת לומר שזה משנה חיים לחיות עם פוביה ובלי פוביה!!!!! עדיין נבהלת מנביחות או נעימות אבל סה״כ אני יכולה ללכת ברחוב! (מה שלא היה קל כל כך לפני) אז ממש ממליצה לכל מי שסובלת מפוביה כזאת או אחרת להתחיל לטפל ולהתמודד

אני חושבת שמה שהוא אמר זה היה מכעס מתוך שינה תדברי איתו בבוקר שהוא רגוע תסבירי לו שוב שקשה לך עם הגוקים