פוסט פריקה אני אמא לשתי בנות תאומות בנות 7 חודשים .. עדיין קשה להן לישון לילה שלם הם מתעוררות פעמים או שלוש בלילה בעלי רוב הזמן לא קם איתי אני נשארת איתן עד שהן חוזרות לישון וזה קורה בסביבות 5/6 בבוקר וכבר צריכה להכין אותן לפעוטון ולהתארגן לעבודה ולעבוד עד 16 ולחזור לאסוף אותן אחרי זה מקלחת ואוכל ואז שינה שלום ארבע שעות.. אני עולה במשקל מרוב שאני אוכלת כדי להחזיק מעמד אני כל הזמן בעצבים וכל הזמן עייפה וכשאני מתלוננת לבעלי על זה אמר לי את האמא את חייבת .. תגידו לי מה לעשות אני מרגישה שהגוף שלי עומד להתמוטט קשה לי כבר

האבא הוא שותף פעיל בדיוק כמו האמא זה משפט מיושן, ותרני ומסיר אחריות

״את האמא את חייבת״?!?!? אתה האבא ואתה חייב! מה זה המשפט הזה בכלל?! ואת עוד עובדת בדיוק כמוהו, באיזה קטע הוא מרשה לעצמו לתת לך להיות דקה מהתמוטטות כללית ולא להשתתף ולהיות ער בלילות בתורנות איתך? מזעזע. ולמה את מסכימה ונותנת לזה להמשיך לקרות? את צריכה להיות תקיפה ולא לקום אליהן מיד כשהן מתעוררות בלילה אלא לתת לו דחיפה קלה ולחכות שהוד מעלתו יחליט שזה גם מתפקידו.

ניסיתי לא לקום ובכל זאת הוא לא קם

אז תחכי עוד אפילו. הוא הרי יודע שתקומי, ולכן אפילו לא מנסה. תתני לו דחיפה קלה ותגידי לו ״הבנות התעוררו, תלך להרדים אותם בבקשה״ ואל תוותרי. אם זה לא עובד את צריכה לקחת אותו לשיחה רצינית או טיפול זוגי. תקני אותי אם אני טועה אבל לא נשמע שהוא עושה בכלל משהו בבית כמו נקיון סידור או הכנת אוכל, ואת עושה הכל…

לא

אז לא פלא שאת עייפה כל הזמן.. בעלך הוא לא שייח סעודי. אין שום סיבה שלא יהיה שותף מלא בכל מה שקשור בבית או במשפחה. אם הוא לא רוצה אז צריך ללכת לטיפול זוגי, אם הוא לא רוצה טיפול זוגי אז הוא רק לוקח ממך אנרגיות שכבר אין לך לתת ואת צריכה לחשוב האם מתאים לך להמשיך להיות איתו. המשפט המזעזע שהוא אמר גורם לי ממש להתקשות לראות את הצד שלו בכל הסיפור.