עוד פוסט פריקה.. מרגישה שאני עוד מעט מתמוטטת.. חודשיים אחרי לידה עם תינוק מושלם אבל שלא מפסיק לינוק ולישון אך ורק עלי, ביום ובלילה, או על הידיים או במנשא. כבר חודשיים שאני לא ישנה כמעט, שאני לא מצליחה לאכול כמו שצריך כי אין לי זמן לבשל לעצמי, אם יש לי כמה דקות פנויות שהוא באוניברסיטה או בטרמפולינה לידי אני מבשלת לילדות שלי שיהיה להן כשיחזרו מהמסגרות, מנצלת כל דקה עד תום כדי לסדר, לנקות, לכבס ולדאוג שלא יחסר כלום לאף אחד, בקיצור אני מרגישה שעושה הכל כדי שהבית ימשיך לתפקד.. בעלי עובד מהבית אבל הוא כל היום בפגישות ועסוק כך שהוא לא באמת שם לעזור ביומיום, ובכלל הוא פחות חושב על זה ממני, ואני מניחה שבגלל שאני עושה הכל לילדים הוא לא חושב על זה בכלל. אני לא אוהבת לבקש ממנו לעשות דברים כי אם הוא עושה זה בזמן שלו ובתנאים שלו (למשל לא להפריד בהיר וכהה בכביסות, להתחיל להכין לילדות אוכל כשהן כבר ממש רעבות כבר..), אבל כשאני מבקשת הוא כן עושה כך שאין לי מה לבוא אליו בטענות.. בימים האחרונים אני מרגישה שהגוף שלי כבר מתחיל לשלם את המחיר על התקופה המטורפת הזאת, אני מותשת, עצבנית, עייפה על גבול הזומבי, הראש שלי כבר לא עובד ואני נואשת לעזרה אבל לא יודעת ממי לבקש. מרגישה שבעלי בכלל לא רואה או מבין מה שעובר עלי, הוא במוד שזה בסדר לנוח עם ספר מדי פעם, להיפגש עם חברים, לקחת את הזמן שלו בהכל ולא לתעל כל שניה פנויה, כאילו שאנחנו בעולמות שונים לגמרי ולא חיים יחד באותו בית עם 3 ילדים משותפים.. לא בא לי לריב איתו כי באמת שהוא משתדל לעשות מה שאני מבקשת, אבל ממש קשה לי

אולי תנסי לעשות איתו שיחה שקשה לך ושינסה לבוא לקראתך כמה שהוא יכול? זה ממש לא בושה להגיד שקשה אני חושבת שזה הכרחי, את עמוד התווך של הבית ואם תקרסי שום דבר לא יתפקד.. תנסי לשחרר ולקבל את העזרה שלו גם אם העזרה היא לא בדיוק כמו שהיית רוצה (עם הכביסות וכו׳). את לביאה אמיתית שמספיקה לעשות את כל הדברים שרשמת ואני חושבת שכנראה בעלך לא מודע לרמת הקושי שלך בגלל שאת משדרת שהכל מתפקד כמו שעון. תעשי איתו שיחה ושימי את עצמך בראש סדר העדיפויות🤍

מה לגבי עזרה בתשלום?

זהו שכבר דיברתי איתו על זה ופרקתי את הקושי שלי מולו, הוא לא מבין איך זה שהוא יוצא עם חברים, נח וכו' בא על חשבוני ולמה זה לא מתאים עכשיו והוא לא חושב שהוא יכול לעשות יותר כי הוא גם עובד וגם משתדל לעזור במה שאני צריכה ממנו

אנונימיית, הכוונה למנקה או בייביסיטר?

גם וגם

את צריכה ללמוד לשחרר, אין מה לעשות. לתת לו מטלה פה מטלה שם כדי שיתרגל להיות יותר שותף בבית. אל תריבי איתו פשוט תשחררי ותתני לו לתת יד בכביסות או בהכנת אוכל או בלהלביש או בלשחק עד שיתרגל לבד. עד עכשיו היה רגיל שהכל נעשה כמו בקסם ויש אוכל על השולחן והכל נקי ומסודר בלי שהוא נוקף אצבע. הגיע הזמן לשנות את המצב והכל חייב להתחיל ממך. ברגע מסויים תוכלי לצאת בעצמך לראות חברות או משפחה ולהיות לבד עם הבית והילדות לא יפחיד אותו כי הוא כבר ידע לתפעל את הענינים בעצמו.

צודקת קשה לי לשחרר מולו, ואפילו לבקש ולהרגיש שאני לא יכולה לעשות משהו אפילו לעזרה חיצונית קשה לי לשחרר 🤦🏻‍♀️

אז הנה ההזדמנות, תתחילי מהיום. הכל תלוי בך בהתחלה ואחר כך תלוי גם בו להתחיל להיות שותף מלא בבית. בהצלחה! 🤗