היי מאמות ספרו לי איך השגרה שלכן בערב… מרגישה שאחרי שהבייבי הולך לישון אני ובעלי מרוסקים ופשוט לא מצליחים להניע כלום בבית ולא בקשר שלנו… אצל כולם זה ככה?

וואי גם אנחנו גמורים אחרי שהוא הולך לישון.. משתדלים לבלות ביחד, לעשות דברים שלא מצריכים כוח כמו לראות פרק בסדרה ביחד או לשבת עם קפה במרפסת.. לגבי הבית, לפעמים אנחנו מקדישים איזה 10 דק' לסדר, ניקיון, כלים וכו'.. ולפעמים פשוט דוחים ליום אחרי ומשחררים מזה.

ומידי פעם קובעים איזו יציאה ביחד בערב (עם מישהו ששומר עליו) או במהלך היום, לוקחים יום חופש.

קמה בשש מתארגנת ויוצאת לעבודה ,בעלי שם את הבן שלנו במעון ומשם לעבודה . בימים שאני מסיימת בצהרים אני לוקחת את הילד מהמעון והביתה ואז ארוחת צהרים מאכילה אותו ויוצאת איתו לגינה או שולחת את אחת מהאחיות שלי שתצא איתו לגינה . בימים שחוזרת בערב אחרי משמרת כפולה אחיות שלי מוציאות אותו מהמעון ומאכילות, יוצאות איתו לגינה ואז אני מגיעה מאוחר לוקחת אותו וישר אמבטיה ולישון ,בעלי שאני חוזרת מאוחר שוטף את הבית ,מקפל כביסה ,שוטף כלים ובקיצור מטקטק את הבית המסכן וזהו שיגרה לא פשוטה ואז יום שישי אני לא עובדת אז נשארת בבית ולא שולחת את הילד למעון . ובעלי לפעמים עובד שישי ולפעמים לא אז מתי שלא יש לנו קצת זמן לעצמנו והולכים לישון מאוחר ומפה שבת יש לנו גם זמן לעצמנו עם הילד אז בקיצור שבת זה המנוחה שלנו והזמן שלנו ביחד

אני עושה הכל במהלך היום תוך כדי שהילדה עסוקה במשהו או ישנה ככה שמגיע הערב זה רק מקלחות ולמיטה

כביסות אני עושה הכל בחמישי טבנוסף מה שצריכה פה ושם בהמשך השבוע ,לגבי בישולים זה דברים קצרים כאלה כי אין לי זמן וכוח אחרי יום עבודה ובעלי מכין הרבה פעמים

אני בחופש לידה מהחיים כרגע 😂😂😂 עם תינוק שלא יורד מהידיים ומהציצי כל היום וכל הלילה, אז לא מספיקה לעשות כלום כמעט. מדי פעם מצליחה לשים מכונת כביסה ולהעביר למייבש, או לסדר בקטנה את הבית, לפנות ולהכניס כלים למדיח, אבל זה בערך מסתכם בזה. בערב מתחילה להרדים אותו ב-18:30, מצליחה להניח אותו כעבור שעתיים ולפעמים שלוש, יוצאת לאכול משהו קטן לארוחת ערב אבל בד"כ בביס הראשון הוא כבר מתעורר ובוכה... בקיצור, אני לא ממש חיה ולא זוכרת מה עושים עם בן הזוג, או בכלל עם שתי ידיים פנויות, אבל ממש קשה לי שאני לא יכולה לתקתק הכל כמו פעם

אלמונית איך אני זוכרת את זה ממש מבינה אותך זה תקופה לא קלה ולא חופש בכלל 😂

זה הדבר שהכי קשה לי באמהות משוגעת על הילדים שלי, אבל אני רק מחכה שהתקופה הזאת תעבור

מצטרפת לשלל התגובות על השגרה בהתחלה זה הרגיש לי לא תקין ולאט לאט הבנתי שככה זה אצל הרוב המוחלט

אלמונית אל תדאגי חצי שנה מקסימום והכל עובר לאט לאט אני גם הייתי כמוך אחרי הלידה וחטפתי מזה דיכאון רציני במבט לאחור אני חושבת שאם הייתי מזכירה לעצמי שזה תקופה שעוברת היה לי קל יותר

תודה לכולכן על התמיכה בנות, הלוואי והתקופה הזאת תעבור כבר, היא קשה מעיקה ופשוט משנה הכל… תודה מקווה שלכולנו יהיה יותר קל בקרוב אמן

אמן 🙏♥️