חייבת לפרוק אני בהריון ראשון בשבוע מתקדם יחסית (28) ואני מרגישה שאני פשוט בחרדה תמידית שהכל יהיה בסדר, שאני אעבור את התקופה הזאת בטוב ושהועבר שלי יצא בריא ושלם. אני כמעט כל שבועיים- שלוש במוקד כי כל דבר מלחיץ אותי או כי אני חוששת שמשהו לא תקין קורה לי בגוף… כמובן שאני גם לא מכירה את התחושות כי זאת הפעם הראשונה וכל שבוע שעובר אני נושמת לרווחה. בא לי להעביר את השבועות שנשארו בצורה יותר חיובית ועם פחות חרדות- יש למישהי רעיון איך להתמודד עם זה? רק אני ככה קיצונית? זה פשוט מרוקן אותי התקופה הזאת במקום להנות ממנה

את צריכה מישי איתך שקצת יודעת אולי אמא או אחות שילדה זה מרגיע, בטוחה שאם לא היה לי גם אני היתי כמוך

מאוד מאוד טבעייי להריון ראשון🙏 שיעבור לשלום ובידיים מלאות😍

גם אני הייתי ככה זה לא רק את ככה זה בהיריון ראשון זה לגיטימי לגמרי תהיי כמה שיותר אופטימית פחות מחשבות רק אם חס וחלילה מרגישה צורך אמיתי ללכת למוקד תלכי לא סתם אני יודעת שבהיריון שני אני לא אהיה יותר ככה הבטחתי לעצמי אין מה לחשוש

מהריון שני ומעלה יש פחות זמן להתעסק עם זה ,מניסיון 😝