תמיד אני חושבת עם עצמי שיכולתי להתחתן עם גבר הרבה יותר טוב . 😔 התחתנתי כשהייתי צעירה בת 20. עיוורת מאהבה , לא עניין אותי כלום ממש אהבתי את בעלי . לא הסתכלתי על המעבר , על האופי וכל היתר יש לנו 2 בנות מקסימות. הוא לא סובל את המשפחה שלי .. עצלן. חיי כמו שיח בבית אני עושה הכל מהכל (עושה רק מקלחות לבנות) מכור בהגזמה לנרגילה. יכול לשבת בכיף שעתיים שלוש במרפסת ואין בכלל תקשורת … אני עדיין מאוד אוהבת אותו ולכן כל פעם שרבים אני נפגעת ברמות ולוקחת כל דבר ללב, ברמה שממש מקללת אותו בלב שלי. יש המון טעויות שהוא עשה איתי שמאוד קשה לי לשכוח (לא מכות וכזה חלילה) בקיצור לא שוכחת ולא סולחת. חוץ מהאהבה שלי אליו אני באמת לא חושבת שהוא גבר לנישואים. מתנהג כמו רווק עצלן עובר מעבודה לעבודה בלי לחשוב תמיד רוצה להיות המילה האחרונה בבית. לפעמים אני מרגישה שאני ממש תחת לחץ בגללו, כל פעם אם קונה משהו או רוצה להגיד לו משהו אני חושבת מאה פעם לפני האם זה נכון/כדאי להגיד וכו .. שלא יתפוצץ עליי בטעות. יש לו קריז קצר בקיצור- חושבת שנפלתי חזק על הגבר הלא נכון ומתייסרת על כך מאוד . פרקתי 😔

וואי נשמע טיפוס שלא הייתי שורדת איתו דקה.. למה את עדיין איתו?

כי תמיד אני אומרת לעצמי אם אתגרש מה יבוא אחכ? מי אמר שיהיה טוב? בעלי לא מכור לסמים או לאלכוהול … ותמיד התנהגות אפשר לשנות (נראה לי) ומפחיד אותי כל הנושא של הגירושין אז פשוט נשארת ככה..

חשבתם על טיפול זוגי?

מה דעתו בעיניי שיתפת אותו ?

היינו אצל 2 יועצים. אחד התייאש מאיתנו🤦🏻‍♀️ השני פשוט לא עזר אז בעלי אמר שעדיף להפסיק וחבל על הכסף

הריון ראשון - בנושא של ההורים הוא יודע שזה מאוד מציק לי האגו הגברי שלו כנראה חשוב לו יותר. על הנרגילה אין סיכוי שיוותר… ובעניין המילה האחרונה והשליטה הזו בבית.. ככה הוא גדל ההורים שלו כאלה כנראה זה דפוס התנהגות שלא תשתנה לצערי

אנונימית נכון שיכול להיות גרוע יותר אבל יכול להיות גם טוב יותר, במיוחד שאת כבר יודעת למה לשים לב, מה אפשר לקבל וממה להתרחק... נשמע שהנוכחות שלו רק מפריעה לך

וואו קלעת בול. הנוכחות שלו באמת מפריעה לי 😔 להתגרש פשוט מפחיד אותי מאוד. מפחדת שזה יהיה טעות לא יודעת מה לעשות עם עצמי … אוף 😣