בני זוג 12 שנה ילדה הגדולה בת 6 ועוד 3 ילדים עברתי לידה שקטה לפני שבועיים אני כל כך מותשת !!!!! מגיעה למצב שיש בתוכי מלא דברים להגיד לו ואני לא מצליחה פשוט לא מצליחה לא מאמינה שהגענו למצב כזה , כל כך מאוכזבת מהקשר שלנו אני בעיקר עייפה , עייפה מזה שהוא מתחמק עם הטלפון , עייפה ממחשבה שהוא מדבר עם בחורות אחרות ( למרות שנשבע מיליון פעם , עייפה מזה שלא חושבת שהוא נמשך אלי , עייפה מזה שאני מרגישה שאני אוויר בבית . עייפה מזה שאני מרגישה שהוא לא באמת אוהב אותי עייפה מזה שגם אם הייתי רוצה לקום וללכת אין לי לאן ללכת . עייפה מזה שיש לי בן זוג אבל מרגישה לבד , מרכישה שהוא מעביר הכל ואני יושבת ובוכה על מה שעברתי והוא אפילו לא רוצה לשמוע מה עבר עלי בלידה. שקטה עייפה מהכל עייפה להילחם על קשר שאני מרגישה שהפסדתי בו לפני הרבה זמן עייפה מזה שאני הולכת איתו בקניון או סתם מקום והוא מתקדם מהר מרגישה כאילו שלא יראו אותנו ביחד עייפה מזה שאנחנו נוסעים באוטו ועוברת בחורה הוא ישר מסתכל עייפה מזה שאני רואה אותו בלילה בטלפון הרבה והוא ישר אומר שלא עושה כלום אבל בתוכי מרגישה שזה לא נכון עייפה מזה שאני מרגישה מתה אבל בעצם אני חיה עייפה מהזוגיות הזאת שהפכה אותי להיות אומללה , שלפני כן הייתי יוצאת עם המשפחה שלי כל יום וחברות והיה לי חיים ומאז שהבאתי את הילדה הראשונה אני לא יוצאת כולם התרחקו ממני כולל המשפחה שלי אני עייפה כל כך שאני לא מפסיקה לבכות יום וליל שאני בורחת לשירותים רק בשביל לבכןת שלא יראה אןתי ויגיד מה עכשיו את בוכה ? אני עייפה מזה שכל דבר שאני אומרת אני צריכה להישבע כאילו אני משקרת ובחיים לא שיקרתי לו אלא ההפך הוא הנכון אני עייפה מזה שאמרתי לו מאה פעם אני רוצה שנתחתן אני מאמינה בזה שאנחנו חיים בחטא ויכול להיות בגלל זה לא מצליח לנו , והוא מבחינתו בשביל מה נתחתן אם אחרי שסוע מתגרש קודם כל בואי נבנה את עצמנו אנחנו פאקינג 12 שנה ביחד מה עוד אתה רוצה אני עייפה מהמצב שהגעתי אליו אני עייפה מהחיים שבניתי אני עייפה שאין לי עם מי לדבר שאין לי עם מי לצאת אני עייפה מזב שאין לי מול מי לפרוק מה הולך בתוכי אפילו לבן אדם שאמור להיות הכי קרוב אלי אז למה אני כאן לעזעזעל כמה ניסיונות אני צריכה לספוג אל תגידו לי גם לקום וללכת ויכול להיות שתמצאי מישהו אחר זה גבר שהסכמתי להיות איתו אחרי אונס קבוצתי שעברתי ולקח לי 3 שנים להתגבר על זה ואחרי זה הכרתי אותו וסמכתי עליו מהרגע הראשון שיהיה איתי ויאהב אותי אותי הוא אוהב אבל לא כמו שאני אותו. מרגישה שלוקח אותי מובן מאליו שאני אף פעם לא יקום וילך תמיד יספוג ויסלח לו על הכל ורק אלוקים יודע כמה סלחתי לו וכמה הבלגתי וכמה סתמתי וכמה העלמתי עין ודי מרגישה פראייירית מרגישה מטומטמת ונשבר לי החיים כבר מזה תודה לכל ממ שקראה הייתי חייבת לפרוק

אני עייפה מזה שהוא כל פעם אומר שאני זקנה והולכת לישון מאוחר שאני לא יודעת להתלבש שאין לי טעם בכלום פשוט עייפה

יקירה בעזרת השם ביידים מלאות תהיה אם אפשר לשאול באיזה שבוע עברת לידה שקטה ולמה?

וואי איזה קשוח ניסיתם טיפול זוגי?

תעריכי את עצמך יקירה שלי לגבי הבן זוג,תראי לו שאת אישה עם עמוד שדרה אל תהיי חלשה מולו. שולחת לך חיבוק חזק ומאחלת לך לחבק תינוק עוד השנה בעזרת ה׳ 🙏🏻🤍

חיבוק ענק💞

בחרת לפרוק דברים מאוד קשים בקבוצה ציבורית באפליקציה, אז בכל זאת יש כם פידבק… זה שעברת דברים קשים בחיים, לא אומר שאת צריכה להמשיך לסבול. אחרי 12 שנים שעברת הרבה, שהתבגרת, שהשתנית, זה בסדר להתקדם הלאה ולחיות חיים שלא יגרמו לך להרגיש כל כך נמוך. גם אני עם בעלי 12 שנים, אם הייתי מרגישה אפילו חצי מהדברים שכתבת לא הייתי נשארת איתו, סורי. אם יש ביניכם אהבה, אז לא עדיף לדבר איתו על הכול ולמצוא את הדרך המשותפת לעשות שינוי? בכל זאת הבאת איתו 4 ילדים, לא מגיע להם לראות אמא כל כך אומללה, מותשת ומיואשת מהחיים, כי בסוף זה ישפיע גם עליהם. נשמע שאת צריכה לקחת אחריות על החיים שלך כדי שלכולכם יהיה טוב, ולא לוותר ולא להתייאש.

אולי כדי קודם כל להתחיל לעשןת דברים אובים בשביל עצמך . תתחילי לצאת עם חברות ללכת סתם סיבוב לקניון לקנות בגדים להתייפות לאהבו את עצמך ! ולעשות לבעלך שיחה רצינית בקשר ליחסים שלכם ואיך רת מרגישה אני הייתי עושה ממש שיחת יחיסנו לאין לא חלילה להיפרד אבל כן לעמוד לולמר מה את רוצה ואם הוא לא מוכן אז שלום לא חסר לך כלום ומגיע לך להיות מאושרת !!!!

חיבוק ענק ♥️♥️♥️

פוסט ממש קשה לקריאה. שתביני מה אני אומרת.. קשה לי לקרוא, אישה זרה שלא חיה את החיים שלך.. אז איך לך לא יהיה קשה לחיות חיים כאלו? תפרקי את הדברים רגע לבדידים.. הלידה השקטה שעברת זה טראומה, את צריכה לשתף מישהו במה שעברת.. ברגשות שאת מרגישה ובמה שזה מציף לך. (אם לא בן זוגך אז עובדת סוציאלית, חברה טובה. מישהו! אל תישארי לבד עם התחושות שלך כי זה פשוט ילך ויסלים ויהיה לך תחושת ריקנות מזעזעת שאת באמת יכולה לטפל בה ובעצמך ברגע שיהיה את מי לשתף). הראש שלנו לפעמים עייף מרגשות שאנחנו חשות ולא מתקשרות אותם. את מרגישה חסרת ביטחון בקשר שלכם וזה מובן לחלוטין ממה שכתבת, השאלה איך פותרים את זה. להרים ידיים ולהגיד אני עייפה- זה פתרון לא אפקטיבי, התחושות ימשיכו להיערם, את תרגישי כמו חיה-מתה והחיים פשוט ימשיכו סתם בלי שום משמעות. את חייבת אבל חייבת לאסוף את עצמך, לקום מהמקום השחור הזה ולעשות סדר בחיים שלך. למה המשפחה שלך התרחקה ממך? למה את צריכה להישבע שאת לא משקרת לו? למה את צריכה להרגיש שאת בזוגיות עם אדם 12 שנה! הבאתם ילדים ביחד אבל להתחתן לא? - ברור שזה יוביל למחשבות של "אנחנו חיים בחטא ובגלל זה חרא לנו". אבל יקירתי זה לא נכון. את לא חיה בחטא, את כנראה חיה עם גבר חרא שנוח לו לאהוב אותך איך שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה בלי להתחשב במה שאת רוצה ובמה שאת צריכה. זה לא צורת חיים עבורך ולא צורת חיים שצריכה לשמש כדוגמה להעביר לילדייך. את לא פראיירית! את לא מטומטמת! אל תנמיכי את עצמך! את אישה חזקה אני בטוחה וזה רק מלקרוא את מה שאת עוברת! את אימא מדהימה! לביאה! יש חיים אחרים טובים יותר!! ואולי הזוגיות הזאת שלפני 12 שנים התאימה לך, היום כבר לא מתאימה. צריך לדעת לעקור את הבעיה מהשורש ולא רק ללטף את העלים הפגומים שינבלו בכל מקרה באיזשהו שלב. אל תעשי צעדים דרסטיים אבל תתחילי בלקחת צעדים שישפרו את החיים שלך. תשתפי מישהי, פסיכולוגית או עו"ס. תנסי להתחבר חזרה למשפחה שלך, תעשי הליכות קצת מחוץ לבית להתאורר מדי פעם ולאפס את המחשבות. את לא לבד יקירתי ❤❤