התייעצות לאמהות שבינינו! התינוק שלי בן שנה, הוא במסגרת עם מטפלת אישית בבית שלה, מדהימה אין מילים! השנה השארתי אותו לשנה נוספת אצלה, אבל שמה לב שבגלל שאין סביבו ילדים,ארגז חול, פעילויות מפתחות, הוא ובני דודים שלו שבאותו הגיל, הם קצת מפותחים יותר. יש מקום בגן של בת דודה של התינוק שלי,מה נראה לכן? להעביר אותו עכשיו? או לחכות עוד שנה? (מפחדת שעוד שנה הפערים ממש יורגשו). יודעת כמובןןן שכל ילד וההתפתחות שלו, אבל אני רוצה שיחשף למרקמים,לילדים נוספים, לשגרה מסויימת בגן אמיתי עם תינוקות בגילו. אשמח שתאירו את עיניי 🙏🏻

מצד שני איפה שהוא נמצא אני בטוחה שהוא מקבל יותר חמימות

אני גם חושבת להכניס למעון בגיל שנה נטו בגלל ההתפתחות והעניין החברתי

כשיש הרבה ילדים בגן אין זמן לתת לכל אחד מניסיון

השאלה כמה לדעתך הנושא הזה של ההתפתחות תשפיע עליו בעתיד. בגדול, נכון, ילד שגדל בגן ילמד יותר מהר כי מלמדים אותו ויש מפגש ויש עוד ילדים לחקות. מצד שני, ילד שגדל עם מטפלת או מטפל יחיד יקבל ביטחון קיומי ויציבות שתמיד יש לו על מי להישען ובהמשך ידביק את ה"פער" שנוצר. אגב, המטפלת יכולה ללמד את הבן שלך דברים ולקחת אותו לגינה ולתת לו להיות בחול ועם עוד ילדים ככה שזה לא חייב לבוא זה על חשבון זה. בכל מקרה השאלה מה האני מאמין שלך. יש שיעדיפו שהילד ילמד דברים ויתפתח ובבית לעבוד על המקום הזה של אחד על אחד ויש שיעדיפו הפוך, לתת לילד לגדול באחד על אחד ובבית או בהמשך כשיהיה במסגרת לתת לו ללמוד את מה שלא למד בינתיים. אישית, מעדיפה לתת קודם בסיס של ביטחון קיומי ויציב ואז הילד יכול להרגיש חופשי ללמוד ולהתפתח ולחקור. אגב, בגיל 3 בערך כולם פחות או יותר באותו מצב...

זהו בדיוק על זה אני מדברת למשל הוא עושה לי בעיות עם האוכל, הוא מוכן לאכול אך ורק מרק טחון. לא דברים מוצקים שאני חותכת/מרסקת לו, רק טחון, בוכה וממש צורח אם רואה שזה לא טחון ומסרב לאכול, אם אני מביאה לו מאכל כלשהו להחזיק ביד הוא מסתכל על זה עם פרצוף של גועל ממש נגעל ולא מבין מה אני מביאה לו אני חושבת שגם את זה וגם דברים נוספים ישתנו כשיהיה בגן עם עוד ילדים, יראה ילדים אוכלים ישחק איתם ישחק בחצר ירגיש חול כאן המטפלת ממש כמו סבתא בשבילו ועם כמה שהיא מדהימה זה לא אותו דבר כמו בגן

כן היא ממש כמו סבתא היא שומרת המון גם על נכדים שלה, וכן לפני שבועיים הוא חגג שנה, ולפני חודש ככה רק התחילו לצאת לו השיניים והוא גם סבל המוןןן מפטריה בלשון שהולכת וחוזרת ואני מטפלת כמובן אז אמרתי שזה גם יכול להיות קשור לזה שהוא לא רוצה מוצקים, אבל זה מגיע לרמה שנראה שהוא ממש מפחד מהאוכל, עד לרמה של צרחות ובכי

אדבר עם המטפלת וגם עם הגננת שאליה אני מתכננת להכניס אותו (אגב המטפלת והגננת חברות הכי טובות חח) ואראה מה הכי מתאים לו רוצה שיהיה לו הכי טוב שבעולם,שילמד הכל מהכל וכמובן שיאכל

לא נראה לי שיניים זה קשור לגן או לא

תראי את צודקת בזה שעם עוד חברים הוא התפתח יותר.. אני אישית חושבת שלא אשלח את הבת שלי למעוו או גן הומה ילדים.. כי שמענו כבר דברים..והרבה לצערינו.

אז מעדיפה שהבת שלי תקבל את החום שלה ואהבה שהכי צריך בגילאים האלו.. ולעשות הכל היא תעשה בעזרת השם זה עינין של זמן.. זה לא תחרות מי עושה יותר מהר.. זו רק דעתי

מבחינת האוכל, ניסית לתת לו אוכל אצבעות ושהוא יאכל לבד בלי שתאכילי אותו?

כן ניסיתי הכל הוא מסתכל על זה בגועל ומעיף לרצפה

לאט לאט.. בסוף כולם אוכלים