אני גרושה כבר שנה ואני והגרוש שלי מתנהגים כאילו אנחנו עדין נשואים רק מבלי להיות נשואים ומבלי לגור ביחד ויחסים אינטימיים ,הוא נשאר לגור בעיר של ההורים שלי בישיבת להיות קרוב לילדה שלנו ולהיות נוכח , אני מתנהגת אליו ומדברת איתו כאילו הוא בעלי עדין וכנל לגביו, ולפעמיים אני חושבת על זה כאילו מה איך נצליח להתקדם אלה מה יקרה שיכנס למישהו מאיתנו בן או בת זוג לחיים זה כלכך מוזר שאני חושבת על זה מהצד אבל מצד אחר יש לנו ילדה משותפת הוא כלכך נוכח שזה כאילו כבר מההרגל מתנהגים כך.

אז למה נפרדתם ? אולי שווה לתת עוד צ׳אנס?

באמת למה התגרשתם?

התגרשנו כי כשהוא היה מגיע לסף גבוה של עצבים הוא היה מאבד את זה ומרים ידים אין סיכוי לחזור לא סומכת עליו

אם זה ככה חבל שאת נותנת לו מקום של בן זוג בחיים שלך, זה נשמע לא בריא

חבל את סתם מבזבזת לעצמך ולו את הזמן.. מבלבלת אותו ואת עצמך רגשית, במקום לתת פתח לאהבה אמיתית מישהו שיכבד אותך וירצה באמת להיות איתך..ולא רק סקס שבא לו!!אלא אם כן את רוצה אותו בחזרה..תלכו לטיפול זוגי ..

אנחנו בלי יחסים אינטימיים!!

אני מכירה זוגות כאלה. אם זה רק לצורך טיפול בילדה ברגע שיכנס בן/בת זוג לחיים של אחד מכם הקשר ידעך, ותתחילו לשתף את בן הזוג יותר מאשר את הגרוש.