לוותר על הנקה אחרי שניסיתי ולא התחברתי (סוף סוף הצלחתי להניק בלי קשיים) אבל הקושי העיקרי שזה לוקח שעה ולתת בקבוק (תמל / שאוב) זה 5 דקות יש לי צמודים הגדולה לא מקבלת תשומת לב בכלל מאז שאני מתעסקת בשאיבות ונסיון הנקה וכו מרגישה מותשת עם כאבי גב עם חוסר חיבור להנקה אבל גם עם הרבה רגשות אשמה שאני מוותרת מהר מדי כמו שהיה עם הגדולה (ששאבתי את הקצת שהיה לי עד שמהר מאד הכל התייבש) פשוט מרגישה שלא בנויה לזה ופחות והנקה נראית לי כמו השתעבדות יותר קשה לי מאשר מלהכין ולשטוף בקבוקים יודעת שזה הכי בריא ולכן מתבאסת אבל מה עם הבריאות הנפשית והפיזית שלי? והכוח שלי לתת לילדים שנגמר עם ההתעסקות הזאת סביב שאיבות / נסיון בהנקות? מה לעשות?

אולי תעזרי ביועצת הנקה? ואם את מבוטחת בכללית נראה לי מגיע לך הנחה.

אבל הצלחתי להניק פעם ראשונה בחיי זאת אומרת שכבר לא צריכה יועצת .. רק מתלבטת מה לעשות אם להפסיק ישר או להמשיך לשאוב מתי שיוצא לי וזהו פשוט מרגישה שזה לוקח לי את כל הזמן

מבינה.. ייעוץ הוא לא רק איך להניק.. יש מלא דברים שהיועצת יכולה לעזור לך כולל שאיבה וכמה זמן מומץ ואיך לצמצם את הזמן

ממש מבינה אותך ואת הקושי בהנקה, ולמרות שאני מניקה אני חושבת שהבריאות הנפשית הרבה יותר חשובה בסופו של דבר... תעשי מה שטוב ונכון לך, אמא מאושרת= תינוק מאושר. רק קחי בחשבון שאם תשאבי מתי שיוצא לך יגמר לך החלב די מהר כי הגוף לא יראה דרישה לייצר ויפסיק, כך שאת יכולה לנסות אבל אל תתאבדי על זה

והשוס זה שעד שכבר הצלחתי להניק כמו שצריך בלי כאבים זה לקח יותר מחצי שעה ארבעים דקות והילד אחר כך צרח מרעב אז השלמתי מטרנה בבקבוק אני יודעת כמה אכל והאם אמור להיות שבע תוך 5 דקות מסיים לאכול. בהנקה כלום לא ברור ואחרי שעה על הציצי עדיין יכול להיות רעב

בלידה הראשונה ניסיתי להילחם בכל מחיר בהנקה וכאב לי, ירד לי דם, היא לא התחברה טוב והייתה בוכה אצלי וגם אני בכיתי...בכיתי כי לא הצלחתי, בכיתי כי היא לא הייתה רגועה אצלי, בכיתי כי היא הייתה נרגעת אצל בעלי או אצל חמותי, בכיתי כי נכנסתי לדכדוך...אחרי מחשבה החלטתי להפסיק להניק. גם לא היה לי הרבה חלב אז גם השאיבות פסקו מהר. בלידה השניה ניסיתי שוב, גם פה הנסיכה לא התחברה טוב על השד ולא היה הרבה חלב ולא נלחמתי. הדבר היחיד שהתבאסתי בלידה השניה זה שלא הצלחתי לתת לה מהקולסטרום. אין פה נכון או לא נכון, כל אחת תתן לך את הדעה שלה בלבד ובסוף את תעשי מה שנכון לך ולבייבי שלך. אני בדיעה שאמא בנפש בריאה=תינוק בריא ומאושר. גם מי שמניקה וגם מי שמביאה תמ"ל מעניקה לבייבי שלה חום ואהבה.