חייבת לפרוק ולשמוע את דעתכן.. ילדתי לפני חודש את הנסיך שלי ב"ה🥰 הייתה לי לידה מאדדדדד קשה, ואחרי הלידה חוויתי סוג של דיכאון הייתי כאובה בטרוף והרגשתי שאף אחד לא דואג לי, לא אכלתי ימים שלמים כי לא היה לי כוח להכין לעצמי אוכל... בבית חולים הכל היה טוב ואז כשחזרנו הביתה אני ובעלי היינו במצב הכי גרוע שהיינו בזוגיות שלנו, היה ריחוק מטורף מלא מריבות, הרגשתי שהוא לא מבין אותי בכלל ולא מעריך, אחרי שבועיים מהלידה הוא התחיל לחזור לעצמו ולהבין תטעות שלו וניסה כל הזמן לתקן הוא מצטער מלאאא כל הזמן אומר לי אני לא מבין איך התנהגתי אלייך ככה אני אוהב אותך ואני מצטער, וכל הזמן דואג לי ומנסה "לפצות" על השבועיים האלה מה אתן אומרות???

מה יש להגיד? אחרי לידה יש תרופה קשה מאוד, ואתם רק חודש אחרי הלידה והכל עדיין טרי. אנחנו בני אדם ועושים טעויות ולומדים מהן ומשתפרים, לפעמים אנחנו צריכים לסלוח לאחר ולפעמים האחר צריך לסלוח לנו. נשמע מהלך טבעי של זוגיות.

השנה הראשונה עם תינוק ראשון היא קשה מאוד, האישה נכנסת לדיכאון שלאחר לידה כי בעצם כל הגוף משתנה ולוקח הרבה מאוד זמן עד שהוא חוזר לעצמו + הלילות הקשים, אין ספק שזו תרופה מאתגרת מאוד לזוגיות ולכן הגיוני שרבתם מלא. צריך להבין שזו טלטלה לזוגיות ובכלל לחיים.. אבל זו תקופה שעוברת , עם הזמן זה נהיה קל יותר .. לא לאבד תקווה ❤

אחרי הלידה החיים משתנים ואתם צריכים ללמוד לנהל את החיים שלכם מחדש, סדרי עדיפויות שונים, עייפות ומצבים חדשים שצריך להתמודד איתם טוב שהבען שהוא נדרש לשינוי, דברו ותמצאו את הדרך שלכם כהורים יחד ותהפכו למשפחה חזקה ומאוחדת

מאמינה שגם הוא נכנס לסוג של בייבי בלוז. אנחנו מאוד מצפות שיהיו שם בשבילנו כי בתכלס אנחנו עוברות את השיט של הלידה, אבל לפעמים גם להם יש משברים, נראה שהיה בכזה ולא יכל לראות את הצרכים שלך באותו הזמן.. הכל בסדר זה בטח תקופה ראשונית תנסו להיות קשובים