היום נישבר לי הלב, שוב ושוב ושוב. כבר המון שנים בזוגיות, נשואים, ילד כמעט בן שנתיים. אלוהים רק יודע כמה נלחמתי עליו שלא יוותר על עצמו, עלינו, כמה שמחתי שלא וויתר, התחתנו התחלנו את החיים שלנו, חשבתי שהוא יהיה אבא מושלם. בדמיון שלי דמיינתי 2 - 3 ילדים, בית חם ואוהב, ארוחות שישי, צחוק ושמחה, ההיפך מהאווירה האפורה והלחוצה שגדלתי בה ההיפך מהבית המפורק שהוא גדל בו, תיקון לשנינו. אבל מאז שהילד נולד זה לא מסתדר, הוא פשוט לא. כל פעם משהו, כל פעם מגלה עוד ועוד חלקים ממנו שלא הכרתי או שנוצרו אחרי שהילד הגיע. הילד הוא הסיבה שלי לקום בבוקר, והוא רואה את זה כאילו נעצרו לו החיים ןאני כל הזמן מדברת, מכילה, מבינה, לוקחת על עצמי כדי להקל עליו כמה שאפשר והוא פשןט לא מבין, אבל האמנתי בכל ליבי שזה תקופה וזה ישתפר ויעבור ועדיין התמונה שיש לי בראש תתממש, אבל היום שוב "אירוע" שוב הוא לא מבין ואני לוקחת נשימה עמוקה ומכילה מסבירה מדברת אומרת שזה בסדר ואז....הוא לא רוצה יותר ילדים. הראשון מסב לו מספיק דאגה חרדה תפיסת זמן פנוי למה עוד אחד? איך? הרי בשבילי הוא האוויר שאני נושמת אז ברור שאני רוצה עוד מהחמצן הזה והוא פשוט לא. אני מרגישה מטומטמת אחרי כל השנים שנלחמתי עליו ובחרתי בו שוב ושוב רק בשביל העתיד שדמיינתי איתו, בסוף הוא ככה במשפט אחד מרסק לי את כל המהות. ומה עכשיו? אני לא הבן אדם שיץגרש ויכיר מישו חדש שיוכל לתת לי את מה שאני רוצה, אם אתגרש אשאר גרושה עם הילד שלי. ןאם אשאר כפי שעכשיו? אוותר על החלום שלי? מה עושים? איך מחליטים? בפועל גם לא רוצה מישהו אחר, רוצה אותו אבל הוא לגמרי ההיפך ממה שחשבתי שהוא (הוא לא חלילה מתעלל פיזית או מילולית בכלל לא!). כזאת מפגרת, ומה עכשיו? אני רוצה עוד ילד בווודאות, אומנם לא ממש עכשיו אבל בקרוב ופיתאום זה... לא יודעת איך להמשיך. מרגישה שהוציאו לי את כל האוויר מהגוף. נישבר לי הלב.

מה קרה שככה קשה לך ? הוא אמר משהו ? מתנהל בצורה כלשהי שפוגעת בך ?

אולי מרגיש שנלקח לו מהצומי שלו? זה קורה להרבה גברים

אולי לא היה מוכן מלכתחילה לילד

בן כמה הילד? הגיוני שבהתחלה מרגישים שזה מספיק וכשגדל קצת מתגעגעים לזה שוב תתני לו את הזמן שלו זה יגיע

הילד כמעט בן שנתיים והוא רצה את הילד מאוד והוא גם מאוד אוהב אותו ודואג לו אני אף פעם לא מזניחה את הבעל בשום צורה. אבל הוא כבר תקופה כל פעם שאומרים לנו משו בסגנון של נו מתי עוד אחד עונה בחצי צחוק כזה תודה אחד מספיק לי ואתמול התחלנו לדבר על זה ואמר שאחד באמת מספיק לו והוא לא מעוניין בעוד אחד כי למה שהוא ירצה להוסיף לעצמו עוד דאגות חרדות גזים שיניים לעבור את זה שוב. אני תמיד אמקרתי שאני רוצה לפחות 2 בין היתר כי זה אגואיסטי בעיניי להביא רק 1....יש לי אח קטן והוא אוטיסט כל הנטל שך ההורים והמשפחה נופל רק עלי וגם הוא ילד יחיד עבר הרבה דברים לא טובים עם המשפחה שלו והכל עליו. מישהו לחלוק את הנטל והחיים וזו רק הסיבה הצדדית, אני רוצה משפחה גדולה ושמחה זה חלום חיי והוא תמיד ידע אבל עכשיו כשיש כבר אחד זה קשה מידי ומספיק לו רק אחד אני גם אמרתי שילד שני אני רוצה כשהגדול יהיה בן 4-5 כי זה באמת קשה אבל האןשר שהוא מסב לי מתגבר על כל קושי

מבאס

אני מאמינה שהוא עכשיו מדבר מתוך קושי שהילד יגדל מעט הןא ישכח את כל הקושי וירצה עוד

יש מצב שהוא חווה סוג של דיכאון, לדעתי שילך לטיפול ,בן כמה הילד? אם הוא עוד פיצי יכול להיות שדעתו תשתנה בהמשך

יכול להיות שהוא זוכר את התקופה הראשונית של הגידול, והיא טראומטית עבורו. בינינו, זו תקופה קשה, קשוחה, שמטילה ספק בשפיות שלך ושלו ביחד ובזוגיות שבניתם עוד לפני שהגיע הילד. זה ידוע, וגם אצלי ראיתי את זה קורה ממש. מה שהיה לי עם בעלי לפני קיבל תפנית של 180 מעלות ממה שאחרי כשיש ילד. זה פשוט שונה. אז כנראה בגלל זה הוא מדבר ככה. לדעתי שיחות יכולות לעזור, כמו שהוא אומר שהוא לא רוצה - תחפרי לו שכן, בשיחות נעימות כמובן. תגידי לו כמה זה חשוב שיהיה לו אח, ושהוא לא יהיה לבד בעולם. בן יחיד זה לא טוב וכו וכו. אני לא מאמינה שהוא יחזיק בדעתו כל כך הרבה זמן.. מקווה שלא לפחות בשבילך (: יהיה בסדר! לגברים הרבה יותר קשה מאיתנו. צריך רק לרכך אותם קצת.

תקשיבי אל תגידי לו ופשוט תביאי ממנו עוד ילד שתיהי בהריון הוא בחיים לא יגיד לך לעשות הפלה אל תשאלי אותו בכלל אנחנו סוחבות את הההריון ורוב הגידול גם עלינו אז זה נטו החלטה שלך ואם הוא לא רוצה בעיה שלו את רוצה וזה מה שחשוב גם בעלי בהתחלה דיבר ככה והיום הוא בלחץ כבר שאכנס להריון שוב

הריון איזו תשובה הזויה, ככה להיכנס להריון בלי הסכמתו?! זה פשוט נורא. ילד זו החלטה משותפת אחריות משותפת לא עושים דברים כאלה כשאתה בזוגיות שפויה ונורמלית. אנונימית מבינה את הכאב שלך אבל אם את גם ככה לא מדברת על צמודים תני לזמן לעדות את שלו יש לך לפחות עוד שנה שנתיים עד הפער שהצבת לעצמך. תתמודדו כרגע עם הבן הראשון תראי איך מקרבים בינכם ובינם איך מחזקים את התא המשפחתי הזה ובהמשך יהיה אולי יותר קל ודברים ישתנו. מאיפה מגיע הקושי של בעלך? מה קשה לו? מה חסר לו? כדי לפתוח את הדברים האלו לשפר את המצב עכשיו ללא קשר לילדים עתידיים וכדי להוריד את הלחץ הזה

אם לטענתך הוא מאוד רצה את ההריון ומאוד אוהב ומסור לילד אז זה כנראה ממקום של חרדה על הזוגיות והחיים שגם ככה השתנו מקצה לקצה וכל ההתחלה הקשה שבגידול תינוק בשנה הראשונה. המפתח הוא המשך זוגיות טובה וחברות טובה וסבלנווווות. עוד שנה, שנתיים, שלוש, סביר שירצה להעניק אח או אחות לבכור שלו.

בעבר הוא רצה יותר מילד אחד ורק עכשיו שינה את דעתו?

אני לא יודעת בני כמה אתם, אבל אם אתם צעירים יחסית, יש זמן לילד לגדול ולבן הזוג לשנות את דעתו. אם אתם פחות צעירים, ממליצה לך להקפיא בייציות כדי להשאיר את האופציות פתוחות להמשך.

הכי מבינה אותך גם בעלי היה בגישה הזאת והינה ניכנסתי להריון שהגדולה הייתה בת 4 היה בשוק שזה קרה לקח לו זמן לעקל רק בסקירת מערכות התחיל לעקל ועכשיו אני 5 חודשיים אחרי לידה ואין אהבה כזאת .הוא אומר לי אני לא מעקל שיש לי 2 ילדים לא חשבתי שיהיה לי . והוא מתרגש ומתלהב ממש תני לו את הזמן שלו זה יגיע כשזה יגיע

תני לו זמן, נראה שעוד מוקדם מידי בשבילו לשני. אנחנו לקח לנו 7 שנים מהילד הראשון להיות מוכנים לשני. תהנו בנתיים ממה שיש, הוא יגדל קצת יהיה עצמאי יותר, ואז רוב הסיכויים יבוא רצון לעוד אחד. פשוט תני לו זמן

בנות תודה רבה לכולכן!! יצא לי רק עכשיו לקרוא את התגובות שלכן ועודדתן אותי ממש! יש לו ימים ויש לו ימים... הוא פשוט פיתאום אמר את זה כל כך ברצינות שלא רוצה יותר ילדים שזה ממש טלטל אותי. בהחלט לא מתכננת בשנה-שנתיים הקרובות עוד ילד ואתן לזמן לעשות את שלו. תודה רבה שאתן כאן וחג שמח לכולן!!❤