חודש וחצי אחרי לידה. חוויתי לפני יומיים בפעם הראשונה מה שנראה לי התקף חרדה. היה לי לחץ מוגזם בחזה, קושי לנשום, רצון להקיא.. לא הצלחתי להחזיק את הילדה שלי מרוב הכאב. אני מבינה מה קרה לי אבל לא אמרתי לסובבים שלי שאני חושבת שזה התקף חרדה. אני מפחדת שזה שוב יחזור על עצמו ולא אוכל לתפקד. למי אפשר לפנות במצב הזה? עם מי אפשר להתייעץ?

למה את לא משתפת? זה קורה ל99% מהאוכלוסיה אין בושה בזה

כי כרגע הכל על הכתפיים שלי. בעלי מהמם אבל הוא עוד לא מוצא את המקום שלו כאבא... אני מרגישה שאם אני אשתף אותו שזה מה שקרה הוא יחלץ יותר כי כרגע הוא מאד נשען עלי.

אוקיי, אל תשתפי אותו אהובה. תפגשי עם הרופא משפחה ותתייעצי איתו העיקר תדעי שזה אשכרה טבעי הלחץ העצום שהנשים עוברות הכל כולל הכל - זה מה שגורם לזה וזו הרגשה מסריחה!!!!!!! אז שוב, אל תקשיבי לחרטה מיפי נפש - תלכי לרופא משפחה תשאלי אותו למי לפנות ותקחי עזרה כמו רוב העולם חח את מלכה אהובה ומה שאת חווה טבעי!

כשזה קרה לי לקחתי כדור הרגעה שתמיד יהיה עלי למקרה וזה יגיע שוב (כי אין לדעת ולא בא לייייי) וכל מי שאני מכירה יש להן למקרה חירום. שוב, אין בזה בושה.

את מהממת תודה על התגובה שלך. זה מלחיץ שזה קורה בפעם הראשונה, זו הרגשה לא מוכרת לנפש ולגוף. תמיד קל לי לייעץ לאנשים ולתמוך אבל פתאום אני בצד השני וזה מטלטל. אני אלך לרופא משפחה. בדיוק כמו שכתבת אני חוששת מהפעם הבאה כי הפעם הזו הייתה מאד קיצונית. ביקשתי מהשכנה שתיקח את הילדה והקפצתי את חמותי שתישן אצלנו כי לא הצלחתי לתפקד... אני לא אוכל לעשות את זה כל פעם.

אהובה ההרגשה כזו מסריחה שבא לך שהאדמה תבלע אותך רק שזה יפסק 😩 מוכר… זה מגיע בדיוק ממה שציינת, כשנשים עושות הכל, מפנימות ומכילות הכל ואת כולם - אנחנו בסה״כ בני אדם ואי אפשר להכיל הכל. תהיי רגועה בעזרת השם זה לא יקרה לך שוב ובמידת הצורך תקפידי שיהיה עלייך משהו להרגעה ותקחי כשרק תרגישי זץ קטן. אין צורך לסבול. תקראי על זה ותראי שיש את זה לרוב העולם זה כל-כך שכיח

גם לי זה קורה כי שיחקתי אותה חזקה ושיכולה להכיל את כולם בסוף חטפתי התקפי חרדה

ולחץ נפשי