סיפור הלידה שלי🥰 יום שישי האחרון 7.10.2022 בשעה 23:26 קיבלתי את המתנה הכי גדולה בחיי❤ בחודשיים האחרונים של ההריון התחילו לי כאבים איומים באגן, במפשעות ובגב תחתון כאבים חזקים נאלצתי כבר משבוע 33 לקחת ימי מחלה עד המשוער. לאורך כל ההריון נבדקתי עשרות פעמים במוקד ובמיון🤣 הריון ראשון וחרדתית בצורה בלתי רגילה😅 בחודש האחרון הכאב החמיר ומשבוע 36 כבר ניסיתי כל זירוז טבעי מומלץ כדי ללדת כמה שיותר מהר. כמובן שכלום לא עבד😒 באותו הלילה שבוע 38+4 קמתי ב4:00 בבוקר הלכתי לשירותים וראיתי שכל התחתון רטוב. לא חשבתי שזה משהו חריג אז החלפתי תחתון ונכנסתי לישון, בשעה 8:00 בבוקר של אותו היום התעוררתי פעם נוספת ושוב התחתון רטוב פה כבר היה לי ספק ושיש ספק אין ספק. בעלי עוד ישן למרות שבדרך כלל הוא מגיע איתי לכל ביקורת או בדיקה אמרתי לעצמי זה בטח עוד פעם סתם לא צריך להעיר אותו והלכתי לבד למיון בוולפסון רק עם הפיגמה שכליי כמובן אפילו תיק לא לקחתי. הגעתי למיון מפה לשם נכנסת לחדר אחיות חיברו אותי למוניטור בפעם המליון בערך ועשו לי בדיקת פתיחה. במוניטור ראו צירונים קטנים ולא סדירים והבדיקת פתיחה העידה על פתיחה של פחות מ1 ס"מ כולי מבואסת כבר שהולכים לשלוח אותי פעם נוספת הביתה כמו ב1000 פעמים הקודמות. האחות שלחה אותי לרופא לבדיקה וקבלת מכתב שחרור חיכיתי 5 דק ונכנסתי לרופא. הרופא בודק מסתכל עליי אומר לי: "את בפתיחה 3 את נכנסת לחדר לידה" לרגע חשבתי שדמיינתי את המשפט הזה אני שואלת אותו פעם נוספת כדי לוודא שלא השתגעתי ושוב הוא חוזר ואומר "פתיחה 3 נכנסים לחדר לידה" הפכתי כחולה לא האמנתי למה שאני שומעת ושאלתי אותו אם הוא בטוח צחק עליי ואמר שכן מפה לשם מתחילה להרים טלפונים לאמא שלי ובעלי כי מרפי החליט שדווקא הפעם אני אגיע לבד. מעירה אותם בצרחות ואומרת להם להגיע כמה שיותר מהר כי היום זה היוםם. תוך 40 דקות שניהם מגיעים עם התיקים והתרגשות שיא. מכניסים אותי לחדר לידה. הלב מתחיל לדפוק על 400 לא מאמינה שאוטוטו הופכת לאמא בפעם הראשונה. נכנסת המיילדת השעה 11:30 מסבירה לי את התהליך פעם נוספת מחברים למוניטור, עושים חוקן וממתינים. 4 שעות של המתנה והצירים סדירים אבל חלשים.. בודקים שוב פתיחה ואין שינוי פתיחה 3 לא זז. התחלפה משמרת למיילדות השעה כבר 15:30 בצהריים לא מרגישה כאב לא רואה התקדמות. ממשיכים לחכות ושוב עוברת עוד שעה ואין שינוי. פה הבנתי שאני הולכת לבלות בחדר הזה לא מעט זמן. מנסים כדור פיזו הליכות מצד לצד התעמלות הכל רק שמשהו יתחיל לזוז. לאחר עוד שעה של כלום ושום דבר החליטו לשים לי פיטוצין כדי להגביר את הצירים. ואפידורל כמובן כי אחרי פיטוצין הסבירו לי שהכל הופך לכואב. פתאום משום מקום צירים מטורפים למשך 20 דקות עד שהאפידורל התחיל להשפיע. הייתי בטוחה שזהו אנחנו בסוף. המיילדת מגיעה פעם נוספת עושה בדיקת פתיחה אני כבר בטוחה שהיא הולכת להגיד לי להתחיל ללחוץ והיא אומרת לי פתיחה 4.5 אני בהלם כבר 7 שעות (נשמע קצת) אבל מייאש . ממשיכים לחכות פתאום המוניטור מתחיל לצפצף נלחצתי ממש המיילדת נכנסת ואומרת שיש האטות בדופק, מתחילה להזיז לי את הבטן מצד לצד כדי להעלות אותו בחזרה. באותו הרגע הרגשתי שאני מתעלפת נכנסתי להתקף חרדה התחלתי לרעוד ללא שליטה על הגוף. הפסיקו לי את הפיטוצין ומאותו רגע לא הסרתי את העין לשנייה מהמוניטור לראות את הדופק. כבר 11 שעות בחדר לידה אני כבר היסטרית הפתיחה כבר הגיעה ל6. משום מקום אני מרגישה שמשהו נופל ללמטה מרגישה כאילו אין לי שליטה ואם אני זזה הוא פשוט יוצא החוצה. צורחת למיילדת שתגיע מהר כי הילדה נפלה למטה. היא נכנסת בודקת ובאמת פתיחה 10 ומחיקה מלאה. אני כולי מאושרת עד הגג חושבת לעצמי זהו אנחנו בסוף לחיצה קטנה והיא בחוץ. בקיצור חיה בסרט. המיילדת מכינה את הדברים מתיישבת מולי אמא שלי מחזיקה לי את היד ושתיהן מתחילות להסביר לי איך ללחוץ. אני חושבת לעצמי כמה כבר קשה זה כבר יכול להיות כולה ללחוץ . מגיע ציר שכמובן אני לא מרגישה והמיילדת אומרת לי ללחוץ. מתחילה ללחוץ וקולטת שאי אפשר ללחוץ כי אני לא מרגישה את הרגליים לא מצליחה להשפיע בכלל או להזיז את האיזור אז איך ללחוץ. מפה לשם צרחות לוחצת בכל הגוף מוציאה את הנשמה הופכת לאדומה כמו עגבנייה וכלום כאילו לא לוחצת בכלל אין תזוזה באיזור בגלל האפידורל לא הייתה לי בכלל יכולת להשפיע על האיזור. וככה במשך כמה דקות מנסים שוב ושוב כבר הבנתי את הפואנטה אבל לא אפשרי לבצע כי אין תחושב לא של הרגליים ובטח שלא של האגן. פתרום המיילדת צועקת לי לעצור הדופק ממש ממש נמוך כי כל לחיצה היא פשוט נתקעת בתעלה ולא יוצאת היא דוחפת אותה פנימה כדי שתחזור לנשום. אני שוב נכנסת להתקף חרדה העצמות שלי רעדו מפחד ולא מצליחה להרגע הדופק שלי הגיע לשמיים. הייתי מתוסכלת, מפוחדת, עמדתי ממש להתעלף וכל מה שרציתי זה רק שתצא בריאה ושלמה. התפללתי לה' התחננתי שיעזור לי להוציר אותה בשלום. שנייה לפני שהחליטו להעביר אותי לקיסרי המיילדת החליטה לעשות חתך להכניס את הידיים שלה עד לריאות שלי ושלפה אותה החוצה. אני שומעת בכי קטן ומתוק צורח לשמיים מניחים את היצור הקטן והמתוק הזה עליי היא מסתכלת לי בעיניים והלב שלי פשוט נמס באותו רגע כלום לא עניין אותי כל החרדה כל הכאב פשוט נעלם הרגשה פשוט מדהימה של אושר שממלא מכף רגל עד ראש. ובדיוק שנייה לפני החלפת התאריך בשעה 23:26 הפכתי בפעם הראשונה לאמא לתינוקת מדהימה. תודה אלוהים על הקושי על החוויה המטורפת הזאת על הזכות ליצור חיים❤

גרמת לי לבכות מרוב שריגשת🙏🏼 מזל טוב אהובה! 🥹💖🫶🏼🙌🏼

וואו מרגשש את אימא גיבורה❤️ מזל טוב

אווהו איזה מרגש הרבה נחת

מרגש מזל טוב 🌹

אבלה ואמלה איזה צמרמורות עשית לי בגוף מרגש כל כך!! מזל טוב גדול!!❤❤

מרגש מאוד וכיף שהכל היה בסדר בסוף מזל טוב תגדלו אותה בנחת ואושר גדול♥️

ווואו איזה מרגש מזל טוב ❤

מזל טובב❤️❤️❤️

וואו! מזל טוב! מצחיקה מרגשת ומלחיצה בו זמנית

מרגש מאוד תגדלו אותה בנחת והמון אהבה ♥️

תודה אהובות❤ באמת חוויה עוצמתית שקשה להסביר במילים. אמן שתזכו ללידה קלה ובידיים מלאות❤

אימאלה אני בוכה ריגשת אותי בטירוףףףףףף👶👶👶❤❤❤