היי בננות, שאלה מהותית וחשובה... לאחר הלידה הריון ראשון שלי, מעניין אותי איך שומרים על שפיות ועל עצמי אחרי הלידה? מניחה שזה לא פשוט להיות סביב התינוק כמעט 24/7... אז מה ממלא אתכן? איך אתן חוות סיפוק ומשמעות בימים האלה? מפחיד אותי לחוש בדידות וחוסר משמעות כתוצאה מטיפול כל כך מאסיבי... באה עם המון מודעות ומעוניינת לדעת מה עזר לכן?

לי עזר לפרוק שקשה לי!!! ולבקש עזרה לא להתבייש, הייתי יוצאת מלא איתה כי בבית הייתי משתגעת

גם אני באותו מצב❤ עזרה מההורים אני אצלם וככה יש מי שנמצא איתה כשאני נחה או עושה משהו בשביל עצמי. בן זוג תומך, מרים התקשורת ביננו עוזרת לי ואני פורקת אצלו מידי פעם כשקשה🫂 וכשאין לי כוחות ואני לא מרוצה ממשהו אני משליכה על בקב"ה שמה שקורה עכשיו שהכי טוב שלי ומשחררת וחושהת ומדברת עם עצמי שהכל לטובה ובהשגחה!

א- עזר לי לקחת את הבאסה בסבבה. כן התינוק הולך לבכות ( הוא תינוק זה מה שהוא יודע לתקשר) כן את לא הולכת לישן הרבה, ( אבל גם בלימודים לא ישנתי הרבה והפרויקט גמר שלי לא היה חמוד כמו התינוק) וכן יש כל מיני דברים שאי אפשר עכשיו. אבל מצד שני זה לא סוף העולם ואם לוקחים את זה בחיוך וברוח טובה זה נהיה ממש נחמד החודשים הראשונים. אינטימיות עם המשפחה שלא חוזרת. אני חוויתי את זה כמו ירח דבש שני

דווקא אני מוצאת את גיל חצי שנה יותר מאתגר. שיש ליצור הקטן הזה דעות משלו על איך דברים צריכים להתנהל וגם צריך לחזור לעבודה...