רוצה לפרוק... כמעט חודשיים אחרי הלידה, התינוק המתוק עליי כל היום וכל הלילה, אני לא מסוגלת כבר לעשות שום דבר לבד ומבלי להתחנן לחסדי אחרים שיהיו איתו קצת.. אני מטורפת עליו אבל ממש מתגעגעת לעצמאות שלי, אפילו סתם- לבשל, לנקות, להתאמן, ללכת לסופר. מרגישה שנעלמתי לבנות הגדולות שלי ושכל הנטל על בעלי (למרות שאני עושה מה שאני יכולה בכל דקה שאני יכולה...) אני יודעת שזה זמני ויעבור, אבל ממש קשה לי בתקופה הזו..

מבינה אותך כלכךךך!!!!!! אומנם אין לי עוד ילדים אבל עד היום (בת 5 חודשיים) היא כל הזמן עלי נון סטופ. וכן לאמא מגיע גם טיפה טיפה את הזמן שלה בישביל להיות אמא מאושרת וטובה יותר. כמו שאמרת בול.. ולך יש יותר ניסיון משלי.. זה תקופה וזה י ע ב ור ! ❤️ לכולנו קשה בתקופה הראשונה לחייי התינוק אבל באמת שזה עובר.. יהיה בסדר אהובה ! ים הצלחה ❤️❤️

תודה יקרה 🙏

אצלי זה היה הפוך בילד הראשון על הידיים ועכשיו השני לא מזכיר בכלל את הימים האלה שאת מדברת עליהם יודעת שאת יודעת שזה יעבור אבל זה יעבור בסוף זה תקופה עם כל הקלישאה שבזה לגבי זמן לעצמך (שאת לא צריכה לרגע להתנצל עליו, גם את בנאדם) זה אכן רק לבקש עזרה כמה שניתן ולא לשכוח אמא מאושרת=תינוק מאושר מחבקת אותך🫶

אם את מניחה אותו בין חבין קצת הוא בוכה? אולי תנסי להניח אותו במקומות שונים לראות מה הוא אוהב- נדנדה, טרמפולינה, על שמיכה, בעגלה. הבן שלי הכי אהב ששמתי אותו בסלקל מולי וככה יכל לראות את מה שקורה סביבו. ותנסי גם מנשא. זה משחרר את הידיים קצת כשהוא עלייך. בהצלחה🥰

הבת שלי הייתה עלי במנשא ואיתה הייתי עושה הכל. מבשלת, מנקה, הולכת לקניות... גם עברנו דירה כשהייתה בת 3 חודשים בערך אז את כל האריזות עשיתי איתה במנשא. רק אימון זה קצת יותר בעייתי, אבל הייתי שמה אותה ליידי על המשטח ועושה יוגה מיוטיוב.