היינו מטופלים בivf כמה שנים וברוך השם נולד לנו ילד והכל טוב. בשנים שעשינו טיפולים, היו הרבה הריוניות במשפחה, חברים וגם מפורסמים שכל פעם שהודיעו על היריון זה היה דקירה קטנה בלב. הייתה תקופה קשה נפשית. היום הילד בן שנה + אני לא במקום שאני מוכנה לעוד אחד, כמובן שאם יבוא טבעי אז ברכה ונשמח מאוד!! אבל כרגע הילד עוד עושה בעיות שינה בלילה ואני ישנה ממש גרוע ואני עוד בכלל בבית עדיין ולא עובדת, לא יודעת מה יהיה כשאחזור לעבוד חחחח בקיצור בגדול אני עוד לא שם. אבל כשאני שומעת על אחרים בהיריון שמודעים, עושה קווץ בלב, קצת כמו פעם.. זה הכי לא מקנאה ואחרי 2 שניות אני מזכירה לעצמי שכרגע זה מבחירה שלא.. בנות שהיו מטופלות בטיפולים, מוכר לכן? כמו איזו טראומה שנשארת חח

אולי את כן רוצה עוד אחד אבל מפחדת מהתהליך? אני לא עברתי טיפולים אבל ממה ששמעתי זה נשמע קשה ומצריך התמודדות.

לא מפחדת בכלל האמת אנחנו עוד לא שם כי אני באמת לא ישנה טוב בלילות וזה גומר אותי וגם לא חזרתי לעבוד כדי לצבור לדמי לידה. התפטרתי מהמקום הקודם ... אז כאילו באמת שאני עוד לא שם... אבל עדיין זה עושה איזה כיווץ בלב לשניה חח

בסדר חח הלב לא עובד ביחד עם הראש, הראש לא רוצה והלב כן ..

ברור שנשארת טראומה קלה, עברת חתיכת תקופה מטורפת כדי להביא את המתוקי שלך… זה לא משהו שפשוט נשכח. מציעה לך ממש ללכת לעיבוד לידה/טיפול ולדבר על הדברים, זה הרי לא הצביטה בלב, זה תוצר של כל מה שעברת. ❤️