*פריקה* קשה לי עם בעלי אבד הקסם אבדה האהבה התשוקה אנחנו בקושי שוכבים, לא בא לי. ניסיתי הכל. כמה שיחות, כמה! הוא לא משתדל לגרום לי לאהוב אותו. ואני כבר לא. רואה את עצמי עם מישהו אחר… אבל יש ילד בתמונה. וזה קשה. לשים את האושר שלי לפני הילד? לא יקרה. אבל לילד אין אמא מאושרת כרגע. לא יודעת מה לעשות. רוצה להתגרש. הלב דוהר לשם. כבר הרבה זמן אחרי הרבה מחשבות, הרבה ניסיונות, הרבה עליות וירידות. זוגיות זו עבודה. אני מודעת לזה ומדקלמת את זה כל החיים. אבל כשזו עבודה חד צדדית זו כבר לא זוגיות. נשבר לי.

לצערי קצת מזדהה.. כמה זמן אתם יחד?

אם האמא לא מאושרת איך הילד יהיה מאושר? סתם נקודה למחשבה

אוף. ואין דרך להניע אותו לכיוון טיפול זוגי? תמיד מעניין אותי גם מה קורה אם תגידי לבעלך בדיוק מה שאת מרגישה כמו שרשמת לנו כאן. האם זה יעורר אותו? יבאס אותו ויגרום לו לשנות?

שאלות טובות☝️☝️❤️

דידי, אנחנו 3 וחצי שנים יחד. נשואים שנתיים וחצי. מיכל, אני אדם מאוד תקשורתי. לא מאמינה בטיפול זוגי. בכנות, אם טיפול זוגי יעורר אותו יותר מאשר הכנות והישירות שלי, אני די אפגע מזה. למה הוא צריך להקשיב לגורם חיצוני כשאשתו באה ומדברת איתו על הכל? בהמשך לזה, כן, אמרתי לו בדיוק מה שאני מרגישה ואפילו יותר מפורט מזה.. ולצערי הבאסה שזה גרם לו לא החזיקה להרבה ולשינוי זה לא הוביל. אני לא רוצה להיות תחת הסטטוס של גרושה, לא רוצה שהילד שלי יצטרך להגיד שהוא בן להורים גרושים, לא רוצה את החיים בנפרד והמשמרות… אבל פשוט ממש רע לי ואני כבר נכנסת למעין דיכאון בגלל כל זה ורק מחפשת לברוח מהבית והסחות דעת, וקשה לי.

ממתי זה ככה?מהחתונה?מההריון?מהלידה? אולי זה משהו קטן שהוביל לעוד דבר ולא פתרתם אותו וזה התגלגל כמו כדור שלג שעכשיו איפשר לעצור.... תנסי לחשוב ממתי זה ככה,מתי בעיקר זה ככה(נגיד בזמנים מסויימים) משהו בהתנהגות שלו שמגביר אתזה אצלך עוד יותר...

ואגב-לפעמים אנשים קשה להם לקבל ביקורת ממי שקרוב אליו אז יכול להיות שטיפול זוגי כן יעזור. פשוט יאיר לו את העיניים יותר...

מישהי, זה התחיל בערך מההריון שזו גם התקופה שהתחתנו בה. עוד מאז דיברתי איתו על זה אין ספור פעמים, ברמה של שיחה כל יום כמעט! עם הזמן כבר נמאס לי לחפור סביב זה והיום אנחנו מדברים על זה פעם ב כשכבר זה עולה לי… אני כבר שנתיים+ סביב התסכול הזה.

תקופה של הריון ולידה היא לא ממש תקופה מייצגת. יכולה להגיד לך שגם אני מההריון ועד ללידה ואחרייה, חווה בדיוק את מה שאת מתארת. ריחוק מטורף שלא היה מעולם עם בעלי. מחשבות בדיוק כפי שיש לך. תקופה זוגית קשה מאוד. בן כמה הקטן שלך? בכל אופן כתבו לך כאן ממש ממש יפה ונכון, לעיתים טיפול ממישהו חיצוני ואובייקטיבי נטול רגש לסיטואציה הרבה יותר מעורר מאשר האדם הכי קרוב שמאוד מעורב. למטפל אפשר להגיד דברים שלאישתך פחות. אבל כמובן את לא חייבת. רק חשוב שתזכרי שזו באמת תקופה מטלטלת ולהרבה מהזוגות גם מרחיקה וקשה. אני אישית... נותנת לדברים לשקוע. נותנת זמן. לא ממהרת להיפרד שנייה אחרי שילדתי. אם זה לא זה, זה לא יהיה זה גם עוד שנה. אז אין תשוקה. אין קסם. זה נכון. אבל זה רק כרגע. היא יכולה לחזור. בטוחה שיש דברים אחרים טובים שכרגע אפשר להישען עליהם ופשוט להיות סבלנית. לחכות לזמן המתאים שתוכלו להתקרב שוב באופן טבעי ולא על ידי שיחות שמרגיש לך שאת חופרת. אתם יוצאים לטייל? מה הזמן איכות שלכם ביחד? ומה הדברים הטובים שאת רואה בו שגורמים לך בכל זאת לתת צאנס? האם זה רק העובדה שהוא האבא? או שיש מעבר?

מור, דבר ראשון את מהממת ותודה על התגובה המושקעת🙏🏻 כמובן שחשתי את כל זה גם בהריון ואחרי הלידה ולא מיהרתי עם המחשבות על פרידה. כיום אני שנה ו3 חודשים אחרי הלידה והרגשות הללו רק גברו. לגבי טיפול זוגי אולי יש מקום לשקול, אבל אצטרך לראות אם בעלי בכיוון. מקווה שמשם יגיע הפתרון, גם אם הוא לא אידיאלי מבחינתי… העיקר שישרת את המטרה. אנחנו בקושי מבלים זמן יחד, והזמן שכן מבלים יחד הוא מאוד מונוטוני. אותן השיחות, אותו המקום, תמיד. הוא לא רוצה ללכת למקומות שאני רוצה ומצדו אין הצעות מי יודע מה. אם אני חושבת באופן הכי אובייקטיבי שיש ומנסה לדמיין תמונה שבה אנחנו סתם זוג נשוי ללא ילד, כנראה שכבר מזמן הייתי חותכת. ככה שכן, כנראה שנטו כי הוא האבא… זה נורא עצוב לי. אני מרגישה אשמה עמוקה לגבי זה כי אני בחרתי להתחתן איתו, אף אחד לא הכריח אותי. הוא מצדו טוען שהוא אוהב אותי, אבל בכנות אני לא מרגישה את זה. בשום צורה מעשית.

גברים ונשים מביעים אהבה בצורה שונה. בדיוק קראתי ספר שכתוב שם שגברים נוח להם עם מצב סטטי. כרגע טוב לי ונוח אז אני לא פועל לשנות. נשים תמיד ישאפו לטוב ביותר תמיד, ותמיד ירצו להשתפר ולא להישאר במקום. זה הבדל גדול מאוד וגורם לסוגיה שקיימת אצל הרבה מאוד זוגות, גם אצלי אישית בבית בזוגיות שלי עם בעלי. דבר ראשון להכיר בבעיה. מכאן, אני דווקא כן חושבת שאם הוא חשוב לך, הזוגיות והבית בשביל הילד או בשבילך לא משנה כרגע - אם זה חשוב לך, לכי כל זה. לא הייתי אבל אמרו לי שטיפול זוגי משנה חיים ומציל הרבה זוגות מלהתגרש או לחיות בתסכול גדול. הנפש שלך חשובה, ההרגשה שלך, הזוגיות שלך ואת עצמך בתוך הזוגיות. אל תוותרי על זה עדיין אם עוד לא ניסית הכל. לא מתיימרת כמובן להחליט אם ניסית או לא ניסית.. פשוט ממש מבינה את המצב שלך ויכול להיות שטיפול יכול להועיל. בטח לא להזיק ❣️

מיכל, תודה על התגובה💕 אתן יותר ויותר משכנעות אותי אולי כן לתת מקום לטיפול זוגי. וכן, מה שהספר הציע נשמע לי די מדויק. מה השם של הספר? נראה לי אקרא אותו גם, נשמע מעניין.

איזו מקסימה את. אני פשוט כל כך מזדהה...❤️ כולל המחשבה שאם לא היה ילד, לא היינו יחד. זה באמת קשה. אני ממש מבינה אותך. אבל לפני הילד.. משהו חיבר בינכם. זה היה שם. אל תרגישי אשמה, את אהבת אותו ואם את ממשיכה להשתדל כנראה שאהבה כן קיימת. גם קיבלת ממנו מתנה, ילד מדהים, שגם אם ו.. תהיו גרושים, זו לא קללה וממש לא סוף העולם. לגבי טיפול- אני כמוך מאוד סקפטית אבל פעם בעלי זרק לי... שממש ממש קשה לו להגיד לי דברים כי הוא לא רוצה שאפגע. לגבר לא תמיד קל לדבר איתנו. שנה ו3 חודשים זה באמת מספיק זמן שדברים יתייצבו ..ובאמת אם את לא רוצה לוותר שווה לשקול כל אופציה להציל את הקשר. כי אם יש סיכוי להצית את הניצוץ שוב, להחזיר תשוקה, להיות מאושרת בזוגיות הזו (ולא רק כי קיים ילד) אז זה באמת שווה הכל. כי קשיים בזוגיות יש לכולם, כולל עם הגבר הבא במידה ונפרדים. כך שבאמת צריך לשקול טוב טוב. לנסות הכל, עד הרגע שמבינים ש..זהו. דיי. עדיף בנפרד בשביל להיות מאושרת. ואי אפשר בכח. אבל זה רק לאחר ששאלתם את עצמכם אם ניסיתם. נשמע שאת מאוד משתדלת להציף את זה. אולי כדאי לבלות יותר ביחד. בלי השיחות כרגע. אל תשאלי אותו מה בא לו. פשוט לצאת מהבית לבילוי הכי קטן. כל יציאה מהבית היא מקרבת. אל תוותרי על לצאת. גם בשביל עצמך. כמובן שאם הוא לא ישתף פעולה איתך, אין עם מי לעבוד והוא בעצם חרץ את גורל הקשר. לא את.

מור את מהממת, כותבת כל כך חכם ונכון. ואנונימית, באהבה! את לא מתמודדת עם זה לבד. כנראה שהרבה מאיתנו חוות את זה במינון כזה או אחר בזוגיות שלנו. פעם יותר ופעם פחות. לספר קוראים ״גברים ממאדים נשים מנוגה״. ספר די ישן אבל כל כך חשוב ומהווה סוג של טיפול זוגי ואישי בפני עצמו. ממליצה עליו בחום והוא גם לא עולה יקר (;

תודה מיכל, ❤️את ממש צודקת. הספר באמת מוכר ואף פעם לא קראתי.. מעניין👍

תודה על העצות אהובות שלי, מעריכה מאוד ולוקחת איתי בשתי ידיים!