ילדתי לפני 12 יום .. לידה טובה באמת אין לי מה לומר וגם חיכינו להריון הזה 4 שנים!! אבל מאז שירדנו הבייתה אני לא מפסיקה לבכות קשה לי עם העייפות עם הלילות לא מצליחה להסתגל לזה לפעמים יש לי מחשבות של ״למה עשיתי את זה ״ ״קחו את הילד ממני ״ בנוסף אני מאושפזת מאתמול עקב חשש לזיהום ועליה בחום ומרגישה חלשה ושאין לי כוחות לכלום ולא לתינוק אוף איך קמים מזה

עוד מישהי חוותה ככה? ועברו לה מחשבות כאלה? האם זה נורמלי? האם זה עובר?

ההתחלה קשה... הורמונים ועייפות זה שילוב קשוח בקשי עזרה, אל תהיי קשה עם עצמך, לכולנו קשה בהתחלה ואם מרגיש לך שזה גולש מקושי לדכאון בקשי עזרה

האמת יש לי עזרה גם ההורים גם בעלי מקסים כל היום בתיזוזים רק לדאוג לנו אבל מרגישה ריקנות שלא מתרגשת מכלום כולם אומרים לי על התינוק כמה שהוא מהמם וחמוד ואני רק מהנהנת עם הראש

אם את מאושפזת אז תדברי עם האחיות במחלקה, אולי יוכלו לעזור לך לבדוק שאת לא נכנסת לדיכאון אחריי לידה.. זה טבעי להרגיש עייפה במיוחד עם את גם חולה .. זה לא פשוט.. תנסי לצבור עכשיו כוחות במהלך האשפוזסס

זה בסדר מאמי , הכל יעבור , גם אני אחרי כמה שנים והיה לי אותו דבר, את תתרגלי , תנסי כמה שיותר להיות עם משפחה והתינוק זה ישנה לך את מצב הרוח ♥️

מהפוסטים פה מלא בנות הרגישו ככה זו תקופה קשה ואתם בהסתגלות אין לי עצות רק שולחת לך חיבוק וכוחות אני בטחה שאם עברת הריון ולידה את מסוגלת להכל יש בך כוחות שלא האמנת שקיימים ואת עדין לא גילית 🫂💖

יש פה כאלה שגם עברה להן מחשבה כזו בראש? אני מפחדת שרק אני ככה חושבת שלא רוצה בילד זה כמובן לא תמיד אבל המחשבות האלה באות והולכות

את ממש לא לבד, הרגשתי אותו דבר בדיוק, היתי בוכה כל יום ואשכרה מתאבלת על החיים "הקודמים" שהיו לי לפני התינוקת. יכולה להגיד לך שהיום היא בת חודשיים וזה משתפר. את לומדת אותה והיא אותך, ההתחלה מאוד קשה וטבעי להרגיש ככה. עזר לי להיות עם המשפחה ולקבל מהם עזרה איתה כדי שאוכל ללכת לישון אפילו מעט. וגם עזר לי לצאת מהבית, במקום שכל הזמן יבואו אלי, אני הלכתי להורים.

יש פה מלא פוסטים רק תחפשים הנושא הזה בפורטי יעניין אותך https://forty.app.link/forums?topic_id=1270437

rita אני ממש מחכה שיעברו ה40 יום שאוכל לצאת איתו מהבית

אולי זה גם ישחרר משהו

כן ממי זה קורה , גם אני הייתי בוכה ודווקה תודה לאל הכל היה מצויין מסביבי אבל עדיין הרגשתי את הקושי.. זה מאוד טבעי. לקח לי כמעט חודשיים להרגע , לחזןר לעצמי ולהינות מהילדה

אהובה זאת הרגשה שלדעתי הרבה חוות גם אני חוויתי אוצה ועד היום יש לי הבזקים כאלה והיא עודמעט בת שנה לצערי אין לי משפחה שיכןלה לעזור ואני תלויה רק בבעלי אז ככה ששקעתי בדיכאון מאוד עמוק והרגשתי שעשיתי את טעות חיי שהבאתי אותה לעולם שאני לא מוכנה אליה בכלל וגם אנחנן חיכינו להריון הזה ששנה עם טיפולים הורמונאליים אפילו וכל ההריון הייתי מאושרת מהרגע וגם הלידה הייתה חלומית אבל אז כשהגענו הביתה הכל פשוט התנפץ והרגשתי הכי בודדה בעולם.. עד היום אפילו אבל ברגע שהיא התחילה להחזיר לי טיפה אהבה ורגש אז המצב השתנה וגם פתאום האהבה שכולם מדברים עליה הופיעה והיא באמת החיים שלי אבל ללא ספק קשה להיות אמא , הויתור הוא ענק ורגשות האשם לא עוזבות אותך לעולם מאחלת לך הרבה סבלנות וכוחות ותאמיני בעצמך והכל כרגע חדש אז גם את בסוגשל אופוריה וסטרס והורמונים והכל מערבולת אחת גדולה וכל יופ הוא יום חדש שאת מגלה דברים חדשים

יקירה , את אמא מעולה גם אם קצת קשה בהתחלה ! ילד ראשון זה שוק רציני , לנפש ולגוף אם ממש קשה שלך תבקשי עזרה מהמשפחה או עזרה בתשלום הכל מסתדר בסוף ואנחנו האימהות מתרגלות למצב 🤷🏻‍♀️

זה נקרא בייבי בלוז מה שאת מרגישה כרגע קראי על זה בגוגל , אם זה ממשיך כנראה זה דיכאון אחרי לידה. נורמלי ולגיטימי אני חוויתי בייבי בלוז במשך שבועיים - שלוש אחרי לידה כל יום לקראת הערב הייתי בוכה בשעות קבועות מצטערת על הרגע שנכנסתי להריון רוצה רק שיקחו ממני את הילדה בסוף זה עבר ולמדתי לקבל את המצב הנוכחי תכף בת חצי שנה ולהגיד לך שלא קשה? קשה ואפילו מאוד ויותר מגיל חודש יש עדיין רגעים שאני אומרת למה עשיתי את זה אני מתה על הילדה שלי ואוהבת אותה מאוד אבל זה קשה הזוגיות נשחקת יש שיגרה מאוד קשה ועצובה כמובן אצל כל אחד זה שונה אבל המון זוגות חווים משבר אחרי לידה ואצלי גם קיצר לא קל גם לבעלי קשה מאוד ושנינו הסכמנו שלהיות הורים זה לא בשבילנו אבל מתמודדים כמו אנשים בוגרים , בכל מקרה בטוחה שאצלך זה יעבור אחרי כמה שבועות אצלי ספציפית עזרה של אנשים רק החמירה את המצב שלי אז העדפתי להיות לבד וזה עבר לי אצל כל אחת זה שונה (ולכל המצקצקות לא אני לא בדיכאון)💜

זה טבעי יקרה❤️ תקופה שתעבור ואת תגידי איזה כיף שזכיתי

חיבוק גדולל 💚💚אני יודעת שכרגע זאת הרגשה של כלא, ושל טעות אבל זה באמת טבעי! ובאמת יש אובדן על החיים שלפניי שנגמרו! לדעתי תשתפי מישהו קרוב שאת סומכת עליו או בעל מקצוע.. כל כך חשוב ואת תרגישי יותר טוב אחרי זה.אני אישית באותו שבוע שחזרתי הביתה מהלידה עירבתי גורמי מקצוע אם זה להנקה או עוד ועוד וזה שינה את המשחק🤍

אני הייתי בדיוק ככה אבל זה עובר, התאוששות קלה ומזל טוב אהובה❤️

גם לי היה ככה אחרי לידה ראשונה וגם אנחנו חיכינו לילד 4 שנים ולא הבנתי למה אני לא באורות אבל זה חולף מהר את לא לבד ותקבלי את זה ואת השינוי ועם הזמן הכל יסתדר בעזרת ה'

מנדו להניק ניסיתי ולא התחברתי אז אין לי מה לשוחח עם יועצת הנקה. עם מי עוד אפשר לדבר? יש לי עזרה מההורים שלי ובעלי כל הזמן עושה איתי שיחות הוא באמת מקסים ועוזר לי מאוד לדבר איתו אבל גם כמה אני יכולה להעמיס עליו נפשית?

את יכולה עם פסיכולוג חיים שלי מגיע לך מהקופה 💜 דברי עם הרופא משפחה או האחות בטיפת חלב והם יפנו אותך אני אישית פחות מאמינה בגישה הפסיכולוגית אז אני הולכת למטפל שמתמחה בc.b.t

מה זה הטיפול הזה ? יכולה לתאר לי אותו בגדול? מה עושים ?

פשוט בעבר שהיה לי דיכאון הלכתי לפסיכולוגיה הוא כל הזמן שאל אותי איך זה גרם לי להרגיש וחפר בילדות שלי וזה הרגיש לי לא כזה אפקטיבי. עם המטפלת שלי היום אנחנו מנסים להבין דפוסי התנהגות ומה גורם להם ומתוך שינו הדפוס להביא לשינוי התנהגותי. זו פשוט גישה פסיכולוגית שונה לטיפול לגבי דיכאון יכול להיות שאת צריכה התערבות תרופתית לתקופה. יש הרבה נשים שכתבו פה שתרופות עזרו להן לצאת מדיכאון אחרי לידה. אבל תתחילי בלשתף איש מקצוע אם תראי שאת לא מתחברת תעברי לאיש מקצוע אחר לפעמים רק הדיבור כבר משחרר משהו אם זה היה פצע מדמם היית הולכת ישר למיון רק כי זה הנפש ולא רואים דם קל לדחות את זה.

ברור התכוונתי פסיכולוג לא יועצת הנקה ובעלך נשמע מקסים באמת זכית אבל אם תדברי עם גורם אובייקטיבי ומקצועי זה יכול לעזור לך יותר בהצלחה ואמן תרגישי יותר טוב🤍🤍