המצפון לא עוזב אותי בנות הרגשות אשם מציפים אותי אני כבר לא יודעת איך להוציא את זה ממני. יש לי תינוקת בת שבעה חודשים (ותינוק בן שנה וחצי) וב3 - 4 חודשים הראשונים היה לי דיכאון אחרי לידה שהתבטא בזה בעיקר שלא אהבתי אותה בכלל היו רגעים שאפילו שנאתי אותה ואני לא מאמינה שאני אומרת את זה . הייתי משאירה אותה לבכות הרבנ פעמים ללא מענה כי לא היה לי כח וסבלנות אליה. והיום שהיא בת שבעה חודשים אני מכורה אליה ברמות. מיום ליום אני מתאהבת בה יותר ויותר ולא מאמינה שהייתי במצב כזה כמו שהיה בהתחלה וכל הזמן אני נזכרת בזה ונכנסת בי חלחלה ואני פשוט מזדעזעת מעצמי ואני לא יודעת מה לעשות עם ההרגשה הזו!!!!

יקירה שולחת לך חיבוק, מה שהיה היה העיקר שעשית תיקון ואת לא ממשיכה להתנהג ככה. תסתכלי על ההווה ועל העתיד נשמע שעכשיו את מעניקה לה אהבה וגם לעצמך. שולחת לך כוחות ❤️

מה שעשית לא היה תחת שליטתך, זה היה במצב של חולי נפשי מוחלט. אל תאשימי את עצמך בדבר שלא שלטת. לא היה לך טוב עם זה ועובדה שכיום עם האהבה אליה טוב לך- משמע את אוהבת לאהוב ולהעניק. מה שהיה בעבר תשאירי בעבר ורק תלמדי להשתפר בהווה בכדי שהעתיד יחייך ויתן נחת❤️ אף אחת לא אמא מושלמת, כל אחת צריכה לתקן בגזרתה דבר כזה או אחר.

הכל בסדר כולן עוברות תקופות, העיקר שהכל בסדר, תדברי על הדברים אם את צריכה עם איש מקצוע. בעזרת ה רק אהבה ונחת💗

זה לא את, זה ההורמונים, שיש דיכאון חסר הורמון זה כאילו מישהו השתלט עליך זה לא באמת את, אין לך מה להלקות את עצמך, העיקר שזה עבר!