פורקת ושואלת, איך הסתדרתן לבד בשעות היום בלי הבן זוג? בוכה יחד עם התינוקי מתסכול. אני יודעת שהתקופה הזו עוברת ושבסוף אני והבייבי נבין אחד את השני אבל כרגע זה קשוח ועוד אני במצב טוב כי הבן זוג פעמיים בשבוע עובד מהבית ואני מקבלת הרבה עזרה ממנו. ההורים והמשפחה רחוקה וכשאני לבד עם התינוקי זה אחד הקשים והמאתגרים שעברתי. גזים, בכי לידיים, בכי מעייפות אני מותשת :(

ברגעים קשים שמה אותו העגלה ויוצאת מהבית. יושבת בבית קפה אפילו רק אני והוא. מנסה להתמקד בטוב. היום בדיעבד אני אפילו קצת מתגעגעת לתקופה הזו. תרימי טלפון לחברה/ אמא/ משפחה. תראי סרטונים מצחיקים. כל מה שיכול לתת לך בוסט של חיוך זה טוב.

יכולה לשתף שגם אצלי השבועות הראשונים היו ממש ממש קשוחים.. לא הצלחתי לתפקד בלעדיו, ממש רציתי שיהיה כל הזמן בבית.עכשיו אחרי חודש וחצי, מתחילה להתרגל, הרבה יותר קל..לומדת מכל דבר קטן שעשיתי איך לייעל אותו לפעם הבאה.. לאט לאט.אל תדרשי מעצמך יותר מידי, זה זמני ועובר בעזרת ה' 🙏

תודה על החיזוקים ❤️