הנקה הצילו הנקה - פורקת כי קשוח לי. אז התינוקי שלי בן 15 ימים, נולד במשקל מעט נמוך עם צהבת, עשינו ברית רק אתמול. לידה טבעית ברוך השם ולא היה כזה נורא... אבל בעקבות כל הסאגה, נאלצתי לשלב תמ''ל בסוף כל הנקה (חצי מנה בסוף ההנקה) כדי להעביר צהבת ולעזור לו לעלות במשקל....והקלתי על עצמי עוד קצת עם 2 מנות תמל בלילות. אתמול הייתה אצלי יועצת הנקה שאמרה שיוצא לי מעט חלב כנראה בעקבות השילוב עם התמל, המליצה לתגבר חלב עם תוסף,להניק כל הזמן וכמה שיותר, פחות מוצץ יותר ציצי, שחשוב להניק בין 3-5 לפנות בוקר, להניק להניק להניק - ולשאוב! והאמת? אני פשוט לא מסוגלת...ההנקות בערבים ארוכות ומתסכלות לשנינו, אתמול כמעט שעתיים שנגמרו בצרחות של רעב ותסכול... כואבות לי הפטמות, אני הורמונלית רצח ובוכה יחד איתו בלילות... ווואלה נשברת בלילות ומביאה לו בקבוק נוסף, כי הוא לא שובע גם מהחצי מנה שאחרי הארוחת ציצי. אני מבינה שגם לתת לו 2 בקבוקים בלילות שומר לי על השפיות, אני ישנה קצת וגם הוא רגוע יותר, שבע ישן טוב ועושה קקי כמו שצריך. חשוב לי להניק, אני מבינה שזה כמו פרוביוטיקה בשבילו, אבל זה חייב להיות כלכך קשה? לשנינו? מישהי חוותה ככה? מרגישה שאני נכשלת, שאני מונעת ממנו משהו שהוא כלכך זקוק לו, שאני יכולה לעשות יותר אבל מתעצלת. רוצה גם להגיד שמהרגע שחזרתי מבית החולים, אני לא באמת נחה...מנקה, מבשלת, לא ישנה צהריים כמעט, מתקלחת בזריז, אוכלת בעמידה או איתו במנשא... קיצור, להוסיף לזה הנקה כלכך תובענית פשוט מוציא לי את המיץ. אוף מה עושים... אני מרגישה שזה מכניס אותי ללופ של באסה ובכי והכל מאוד מציף...

ההתחלה מאוד מאוד מאוד קשה. וכל הכבוד לך על הכל ❤️ אני מבינה שזה ממש מתסכל, אבל אתם רק בהתחלה, לאט לאט הוא ינק בצורה יותר יעילה וההנקות קצת יתקצרו. פשוט צריך לשרוד את ההתחלה. ואם עדיין את תראי אחרי 2-3 חודשים שזה לא משתפר, ושהקטני כבר התחזק, אז זה בסדר לעבור לתמ"ל.

אני רק אגיד משפט מפורסם..אמא מאושרת זה תינוק מאושר. נכון הנקה זה הכי טוב בשביל התינוק אבל גם השפיות שלך. ההחלטה צריכה להיות רק שלך אם מתאים לך לנסות עוד ולראות אם זה מתחיל להסתדר מה טוב ואם לא והגעת לקצה שלך זה גם בסדר ההתחלה באמת קשה לכולם אם זה מעודד, ואת חייבת גם לנסות לנוח קצת ולבקש עזרה אם יש אפשרות ככה אולי תהיה יותר פנויה לנסות להמשיך את ההנקה

לא היה לי סיפור כמו שלך, אבל הבת שלי בילתה את ארבעת ימיה הראשונים בהשגחה בפגיה אז לא הנקתי ישר כל הזמם. בפגיה כמובן שילבו לה תמל ולי בקושי בקושי היה חלב. 3 מסקנות מרכזיות שלמדתי מהסיפור הזה - 1) הכי קריטי זה לגרות את השד כל שעתיים-שלוש. גם אם זה אומר לשים שעון מעורר. בסוף הגירוי יעבוד והכמויות יעלו. אם לא מתמידים ועושים באמת כל שעתיים-שלוש, חבל על המאמץ החלקי, הוא סתם מתסכל ולא תורם מספיק. 2) משפט שאמרה לי יועצת הנקה - יהיו הרבה יותר הזדמנויות לביסוס הנקה ומעט מדי הזדמנויות לביסוס כמות החלב. כלומר אם כרגע זה יותר קל לשאוב ולגרות את השד ולתת לילד תמל בנתיים, שווה לעשות את זה. 3) אל תסתכלי על זה כסאגה לא נגמרת. קחי את זה באינטרוולים של שבוע - אני אנסה להניק את השבוע הזה ואם זה יהיה נסבל נמשיך, אם לא נעבור לתמל והכול בסדר. משכתי ככה שבוע שבוע והילדה כבר בת חודשיים והנה, השד לא כזה נורא. באינטרוולים של שבוע הרבה יותר קל להתמיד כי את אומרת לעצמך שגם אם זה מאמץ מטורף, אחרי טירונות של שבוע או שהמצב השתפר או שבאמת נתתי את כל מה שיש לי ואני לא יכולה להמשיך לשבוע נוסף. דבר אחרון ממני - הנקה בהתחלה זה מעייף בטירוף. למי שאיתך אין איך להחליף אותך בהאכלות ואת קמה לבד באמצע הלילה. בשלב הזה התינוק גם עושה קקי בלילה עדיין כנראה ואז בכלל השינה שלך הולכת. תבקשי עזרה! תבקשי מבן הזוג, מחברות או משפחה לבוא לנקות, לבשל או לתת לך שנייה לעצמך. זה לא הופך אותך לכישלון, יש לך כרגע משימה קשה ששואבת לך את כל האנרגיה. הנקה בהתחלה דורשת תמיכה מהסביבה, רק ככה שומרים על שפיות. בהצלחה ❤️ בכל מקרה גם אם ילך וגם אם לא, את אמא מושלמת לילד שלך.

וואי ענת, ריגשת! כתבת ממש יפה ומהלב ❤️