הילד שלי בן 5 ונאמר לי בגן שהוא "משתמש הרבה עם ידיים " , היא לא פירטה רק ביקשה לשוחח איתו זה עשה לי ממש רע... בינו לבין אחותו יש דחיפות ואני הרבה מסבירה לו מה עוד אפשר לעשות , לא בא לי שיתייגו אותו 😔

נסי להבין למה הוא מרביץ בשיחה איתו והגננת זה תמיד מול אותם ילדים? קשה לו להתבטא במילים? הוא מתוסכל? מתי הוא מרביץ? למשל לא משתפים אותו או מפסיד במשחק וכו זה יכול לעזור לתת לו את הכלים להתמודד בדרך אחרת

הכוונה לאלימות, או נגיעות לא צנועות?

דחיפות וכאלה , דברים שלא נראים לו . לא צניעות

הוא ילד חכם מאוד , חברותי ואינטליגנט ולכן זה נתן לי כאפה

תקשיבי. גם אני קיבלתי מהגננת טלפון, שהבן שלי מרביץ, ושהורים מתלוננים כבר ושהשם שלו עולה לא פעם אצל הורים אחרים. רציתי למות. אבל החלטתי שבמקום ׳לתייג׳ אותו, אני בעצמי, פשוט אעשה צעד. הבנתי שני דברים: 1) שאין לילד גבולות, באשמתנו, לא הצבנו לו מספיק גבולות. 2) שחסרה לו תשומת לב, זו הייתה תקופה שבעלי ואני נעדרנו המון מהבית בגלל עבודה. בשיתוף פעולה מלא עם הגננת, כל אחת מכיוונה, נכנסנו בכל הכוח, גם בעניין החינוך והגבולות והסמכותיות, וגם בעניין תשומת הלב ונוכחות הורית שחסרה לילד. השינוי היה כל כך מהיר, שלא היית מאמינה. היום יש לי ילד חלום.

ואי דידי אני שמחה ממש לשמוע!

ביני לבין בעלי יש אי הסכמות בנושא החינוך. הוא נוקשה ותוקפני כזה ואני רחמנית וקלילה כל פעם שהוא אומר לו משהו שלא נראה לי אני ישר מסיבה את תשומת ליבו ואומרת " מה קרה הוא כולה..... " תשנה גישה תפסיק ישר לתקוף ולהעיר על כל דבר . וכל מיני דברים בסגנון וזה קורה לילד הילד , השאלה אם יש לזה קשר

אלמונית אל תראי בגננת ׳אויבת׳, היא לא נגדך, עם כמה שקשה לשמוע ביקורת ואי נעימות. תראי בה שותפה. אני עם כל האי נעימות פניתי לגננת (המדהימה יש לציין), ואמרתי לה, תעזרי לי. היא אשת מקצוע, היא עזרה לי המון, ועשינו את זה יחד, כל אחת במשמרת שלה, את לא מבינה איזה ילד יש לי היום…

הייתי בהרצאה על חינוך של פסיכולוגית ילדים, היא אמרה בפה מלא שילד שמקבל בבית אגרסיות (כמו שאת מתארת אצל בעלך), יוציא את זה בגן. אין אפס. בעלך פנוי לשינוי? להקשבה? לשיתוף פעולה?

אני ממש לא רואה בה אויבת פשוט זה עשה לי רע לשמוע את זה על הבן שלי כי אני באמת מנסה לחנך על הצד הטוב ביותר . אני פשוט לא יודעת מאיפה זה מגיע, אני כבר מתחילה להאשים את בעלי שהוא כזה תוקפני ואגרסיבי לפעמים

דידי , כן הוא מבין שזה לא תקין איך שהוא מתנהג בדרך כלל . אבל זה האופי שלו , ובגלל זה אני נוטה להתערב מול הילד שיבין שזה לא תקין ולא אמור להיות ככה 😔

גם בעלי לפעמים מתעצבן על הילד, וכמה שניסיתי שהוא ישתנה, הבנתי שקשה לו לשלוט בעצמו. אז כצעד ראשון סיכמתי איתו דבר אחד.. לפחות זה. שאם הוא מתפרץ על הילד או מתעצבן, אז לאחר שהוא נרגע לחזור אל הילד להתנצל, לפייס אותו, לחבק אותו ולהגיד לו שהוא אוהב אותו. זה ירכך את הילד מאוד וישחרר אותו מהאנרגיה של הכעס שהוא חטף. וממליצה לכם לקחת ליווי מקצועי, לשניכם יחד, אתם תראו ניסים…

זה בדיוק מה שקורה אצלנו , דווקא הילד שלי כן נלחם על להגיד לאבא שלו שזה לא היה נעים לו , והוא מדבר על התחושות ואז הם מדברים על הדברים ומתפייסים . הוא מבין וקורא את הסיטואציה . אני מאוד אשמח ללכת להדרכת הורים , יש לך מישהי להמליץ לי?

תודה רבה אהובות ! עזרתן לי מאוד , אני אקח לתשומת ליבי

חפשי מיכל ברנהם הדרכת הורים ממליצה ממש.. יש לה גם סטטוסים בווטצאפ שממש עוזרים וטיפ שלי. בגדול ממליצה לך לא לבטל את בעלך ליד הילד זה ממש מוריד את הערך ההורי שלכם ואת המשמעת של הילד.. וזה יוצר לילד חוסר ביטחון כי אבא כך ואמא כך.. כל החילוקי דעות צריכים להיות ביניכם ב4 עיניים לעולם לא לבטל אחד את השניה מול הילד. א'- ב' של חינוך.. בהצלחה! אם יש לך עוד שאלות יכולה לשאול בשמחה