אוף אני צריכה עצה אני מתוסכלת ממש אוהבת את בעלי הוא החבר הכי טוב שלי אבל חוץ מחברות אין לי אליו כלום... מאז שהילד נולד בכלל.... גם קצת הרומנטיקה שהייתה נעלמה מרגישה שאני רוצה לפרק את החבילה אבל מפחדת כי אני יודעת שהכל בחוץ זבל .. אני גם לא רוצה גבר אחר ... רק באלי כזה לחיות לבד רק אני והילד .. ולהשאר בחברות טובה עם בעלי .. אבל גם מפחדת שהוא לא ירצה או שימצא לו מישהי אחרת ואחכ אני אצטער על זה .. וגם המצב היום על הפנים ובחיים לא אצליח להחזיק דירה לבד .. זהו פרקתי..

למה לא ללכת לטיפול ? אם את אומרת שהוא גבר טוב ואת אוהבת אותו למה לפרק את החבילה

כי אני חושבת שאני הבעיה... נראלי שמתאים לי לחיות לבד

אולי תלכי לפסיכולוגית? אולי תעזור לך להבין קצת יותר ממה זה נובע

מזדהה איתך אלו מחשבות קשות.. את מרגישה שאת חיה חיים שהם לא שלך.. הכל זר לך מרגישה כאילו חיה חיים של מישהי אחרת והחששות מסביב.. תוקעות אותך במקום ובסבל והתיסכול היומיומי הזה..

אנונימי בדיוק .. זה לא החיים שאני רוצה לחיות בהם אבל מצד שני אני יודעת שהיו הרבה בנות שהיו עושות הכל כדי להחליף איתי.. וזה יוצר גם כעס עצמי "למה אני לא מעריכה" ומה יקרה אם אני יעשה צעד ויגיע למצב שבו אני מתחרטת ואומרת לעצמי למה לא הערכתי ...

לפי דעתי כדאי לנסות כן להחזיר את הרומנטיקה ואת הזוגיות, במיוחד שיש ילד משותף, את מספרת שאתם כן חברים טובים וכן היית רוצה להשאר חברה שלו שזה מצויין, זה אומר שהמצב שלכם טוב ובאמת רק נשחקה שם התשוקה אולי.. לפרק ולהתרגש בעיניי זאת הדרך הקלה, מצד שני כמובן שלא מגיע לך להמשיך לחיות בתחושה הזאת, תלכו לטיפול זוגי ביחד ואני חושבת שתהיה לך זוגיות מאושרת.

תחכי קצת לפעמים קצת מבולבלים והורמונלים אחרי לידה. תחשבי על הילד שיש סיכוי שבגיל 12 יגיד לך אמא אני עובר לגור עם אבא...לא בטוח שהביחד שלך ושל הילד יהיה תמיד

ירידה בחשק מיני זה נורמלי אחרי לידה אפילו שנה מהלידה אל תעשי צעדים שתתחרטי עליהם אח"כ תני לזה עוד זמן ותביאי לך עניין לזוגיות

אם את אומרת שיש ביניכם חברות טובה אני לא רואה סיבה שגם לא תיהיה אינטימיות ורומנטיקה...פשוט צריך לעבוד עלזה. תצאו ביחד,תבלו,תסגרו לילה בצימר,תחזירו את התשוקה... זה טבעי שנולד ילד היחסים משתנים צריך להיות חכמים ולגבור על זה.

מזדהה איתך לגמרי... ואני כרגע בעיצומו של טיפול נפשי פסיכולוגי וזו אחת הסיבות. ממליצה לגמרי לנסות טיפול.

אנונימית יקרה סימנת וי על זוגיות ומשפחה ופתאום יש תחושת ריקנות הגבר שנמצא לידך הוא מדהים והחיים שהבאתם לעולם הם מרגשים אבל כל מה שבא לך זה לברוח מהכול, כי לפני כל זה היו לך חיים משלך היו לך תשוקות וריגושים היה לך ספייס, את הלבד שלך אף אחד לא היה תלוי בך ובחסדייך. כן, קוראים לזה משבר הלידה הראשונה וזה מאוד מאוד נפוץ. הדבר הראשון שאת צריכה לעשות הוא לא לעשות כלום. כרגע הנפש שלך בבלבלות ובהתמודדויות. תנשמי עמוק, תשתפי את בעלך!!! אל תהיי בתחושות האלה לבד בחיים. בטוחה שהוא יפרגן לך בזמן לבד שאת נורא צריכה - לצאת קצת מהבית לבד, עם חברות, להחזיר לך את תחושת העצמי. מבטיחה לך שזכית. החבר הכי טוב שלך הוא המצרך הכי חשוב בחייך, הוא יהיה אך באש ובמים, בטוב וברע. את רוצה לגדל ילד לבד? לא. את רוצה להרגיש אמא גרושה וחד הורית לבד בעולם הגדול? לא. והתשוקה והרומנטיקה? שטויות, זה יחזור ובגדול, פשוט ייקח לזה זמן, הרבה זמן. מילות המפתח הן - שיתוף, בגרוצ ואחראיות. את תראי בעוד שנה מהיום, שהכול יראה אחרת. בהצלחה

אם היית יודעת כמה זוגות אחרים מחפשים את החברות הטובה הזו.. זה פלוס מאוד ענק בזוגיות!!! תנסי להחיות את הקשר שלכם