כל אתמול לא נחתי רק ניקיתי את הבית והייתי עם התינוק.. בעלי היה חולה אז נשאר בבית אבל נמנענו שיתקרב לתינוק שלא ידביק אותו. בערב אפילו הלכתי לאירוע של העבודה שלו כי לא יכל ללכת וחזרתי כבר ב2200 בלילה כדי שלא יהיה לבד עם התינוק. בקיצור כל היום לא ישבתי דקה. בלילה הייתי ערה עם התינוק מ4 וחצי בבוקר שלא נרדם חזרה, הוא בן חודש וחצי אז פעם אוכל, ואז קקי ואז גזים... כל כך עייפה שזה גורם לי לאבד סבלנות אז יצא שצעקתי פעם אחת "די!" כשהתינוק בכה היום בבוקר ועכשיו מרגישה חרא על זה 😪😪😪

אנחנו לא רובוטים ולפעמים צריכים לפרוק ולשחרר, הצעקה היתה כאות שחרור של עייפות מצטברת. אל תאשימי את עצמך, זה באמת בקטנה ואין לך מה להרגיש חרא.