טבילה ראשונה אחרי לידה ראשונה.. בבקשה תגידו לי שזה לא תמיד ככה ב"ה הצלחתי לטבול חודש אחרי הלידה. לא קיימנו יחסים עדיין כי רק עוד שבועיים יש לי בדיקה אצל הרופא לראות שהכל תקין, אבל בכל זאת טבלתי כדי שנוכל לגעת אחד בשני. אנחנו דתיים וזה היה מוצאי ראש השנה ואנחנו אצל ההורים שלי אז לקח מלא זמן עד שיצאתי למקווה כי היה הבדלה, אירגונים בבית, טיפול בתינוק (שבנוסף להכל לא הרגיש טוב), הכנות שלי לקראת המקווה.. ואיך שבאתי לצאת היה תאונה מתחת לבית והכביש היה חסום שעה וחצי!!! בקיצור יצאתי מהמקווה מותשת כמעט ב12 בלילה!!! וחוזרת לבית של ההורים אז צריך ממש להזהר ולהיות בשקט מגיעים הביתה, שמחים ואז- הילד בוכה מה נסגר? גם ככה החשק שלי ברצפה, אבל מזה כל הבלתמי"ם האלה? קיצר זה ממש כיבה אותנו.. מתחילים להחליף חיתול, להאכיל, גרעפס.. אני הייתי עם התינוק ובעלי נכנס להתקלח בנתיים נרדמתי עם בגדים עם הכל, לא היה לי כח לכלום בעלי חוזר מתחיל לחבק, לגעת, לנשק.. זרמתי כי בכל זאת ליל טבילה אבל הייתי גמורההה מכל החג, מהטיפול בילד, מכל הארגונים וההכנות הייתי איתו קצת ואמרתי לו אח''כ שאני עייפה ברמות ורוצה לישון (מה גם שהילד צריך להתעורר עוד שעה וחצי) והוא די נעלב (למרות שהכי הבין וגם הוא היה מותש) רצה שנישן מחובקים כמו שהיינו עושים בהריון, אבל ממש רציתי את המרחב שלי, חודש שלם ישנתי לבד והתרגלתי לזה ידעתי שאני לא אצליח להרדם אם נהיה דביקים וכל דקה של שינה היא קריטית עבורי והוא די נפגע שאמרתי לו את זה, הסתובב לצד השני ונרדם בבוקר היה לי קצת מצפון ונגעתי בו וזה ממש שימח אותו אבל מתסכל אותי לחשוב שככה זה הורות.. מעכשיו זה יהיה ככה?

זה לא יהיה ככה מעתה והלאה, זאת רק ההתחלה שקשה ומתישה ואח"כ הכל נכנס לשגרה, הלילות חוזרים להיות שלמים והבלת"מים פחות מפריעים.

הקושי הוא באמת בשבועות הראשונים. התשישות של שניכם, עייפות מוגזמת וכן זה ממש טבעי שתרצי את המרחב שלך, את עדיין בהחלמה, התאוששות פיזית ונפשית.

וואו נשמה קודם כל המון מזל טוב, תינוק חדש זה לא דבר של מה בכך. יכולה לעודד שלאחר חמישה ילדים הזוגיות שלי ושל בעלי פורחת ב"ה ולא אפרט מפאת הצניעות אבל הכל נהדר. כמובן שזה תלוי בעבודה זוגית, אך אל תחשבי שמה שאת חווה עכשיו זה מה שיהיה. ממש ממש לא.

תודה בנות זה ממש מעודד❤️