ב"ה ילדתי!! שבוע 39, והתפללתי ודיברתי אל העובר שיצא השבוע. ככ רציתי עוד זמן איתו לפני תחילת הלימודים עוד חודש. את אחיו הגדול ילדתי ב40+5 עם זירוז כשהייתי באפס תנאים, אז הציפיות שלי לא היו גבוהות במיוחד.. בחמישי בלילה ב15.9 כשאני שבוע 39+3 הלכתי לישון כשהכל רגיל לגמרי. ב2 בבוקר אני מתעוררת בלי שום סיבה. שנייה אחכ אני מרגישה נהרות של מים יוצאים ממני! איזה מרגש! ירידת מים!! כולי בשוק ואני מעירה את בעלי. המים ממשיכים לצאת בכמויות, לא היה לי מושג שזאת הכמות שיוצאת בירידת מים. מתחילים להתארגן לצאת, אני מתקלחת בשביל להתנקות. זה לא עוזר כי אני יוצאת מהמקלחת והנהרות ממשיכות לצאת ממני. תוך כדי התארגנות אני מתחילה להרגיש צירים, הם כבר הופכים להיות די סדירים אפילו. נוסעים לעין כרם, מגיעים למיון יולדות, מוניטור, האחות בודקת ואני פתיחה 3 מחיקה 80%. היא רוצה שאני אחכה עוד טיפה עד שנכנסים לחדר לידה. 3 שעות אחר כך היא אומרת שיש חדר שהתפנה! יורדים לחדר לידה, הצירים כבר צפופים וכואבים אז אני מבקשת אפידורל. האפידורל משפיע מדהים וסופסוף אני נחה. בודקים אותי שוב, ואין התקדמות בפתיחה, רק מחיקה 100%. קצת מאכזב, אבל לא נורא לפחות לקחתי אפידורל. אני נחה לעוד 4 שעות בערך, ומתחילה להרגיש לחץ חזק באגן. בודקים אותי והפתעה- פתיחה מלאה! לא ציפיתי!! עכשיו הגיע הזמן ללחוץ. התינוקי במצב op, שזה מנח לא אידיאלי. המיילדת המתוקה מנסה לעשות איתי כל מיני תרגילים בתקווה שיסתובב, אבל הרופא אומר שבשלב הזה שהוא ככ נמוך זה כבר חסר סיכוי.. מתחילה ללחוץ.. זה מתקדם נורא לאט. את הבכור שלי לא הצלחתי להוציא גם אחרי שעתיים וזה נגמר בוואקום. אמרתי שהפעם אני לא מוותרת! כולם מעודדים אותי. בעלי המתוק שם לי מוזיקה מהממת.. במשך שעה וחצי אני מנסה לדחוף אותו החוצה.. והופ! הראש בחוץ!! ואחריו יוצא נווה המתוק לאוויר העולם במשקל של 3500! ישר מניחים אותו עלי ואני שומעת בכי מתוק. כמה דקות אחר כך הוא כבר יונק ממני.. איזה נס. נפלאות הבורא!! הצלחתי להוציא אותו בלי וואקום.. אין מאושרת ממני!! תודה להשם על הכל.

מזלל טובבב❤❤

מזל טןב 🙌🎈🎊🎉

ברוך ה איזה סיפור לידה מהמם ❤️

אני לא יודעת אם זה מההורמונים אבל בכיתי מהתרגשות

♥️♥️♥️♥️♥️