הי לכולם אני כבר באמת לא יודעת מה לעשות הבן שלי עלה השנה לכיתה א׳. השנה רק התחילה וכבר קבלתי שיחות מ3 אמהות זומנתי לשיחה עם היועצת,המורה והמנהלת הילד מציק, מרביץ מפריע בשיעורים מנסה כל הזמן להצחיק את הכיתה הוא ילד מאוד חכם על גבול המחונן ויכול להיות שקל לו מדי אבל אני לא חושבת שזה קשור בכלל להתנהגות שלו . אנחנו מבית טוב משפחה טובה הוא בכור לשני אחים קטנים מקבל המון חיזוקים ואהבה מפילד מושקע בחוגים ובאמת הכל מהכל תמיד שאני רואה תגובה ״זה מהבית״ ״ההורים אשמים״ שה ממש ממש צורם לי כי אנחנו ההורים הכי טובים ומכילים שיש אמא אחת שפנתה אליי בטלפון ישר תקפה אותי אמרתי לה מאמי תנשמי אני איתך לא נגדך ישר חושבים שצריכים להתגונן מולי כאילו אני אתמוך בבן שלי שמרביץ זה ממש ממש קשה ניסינו הכל שיחות עם הילד להבטיח לו הפתעות על התנהגות טובה פסיכולוגית ילדים פעם בשבוע קבוע חיבוקים נשיקות ומחמאות שום דבר לא עוזר בבוקר יורד מהאוטו מחבק מנשק מבטיח לי שיתנהג יפה אחרי שעה מקבלת שיחה שהילד יצא מהכיתה באמצע שיעור או שמנסה להצחיק את הכיתה אני באמת אוהדת עצות HELP

את באמת אמא מדהימה. נשמע שמצדכם עשיתם באמת כל מה שאתם יכולים. לא לכל הילדים מסגרת בית הספר מתאימה ובאה בקלות. מה גם שלצערי בית ספר מיד פותר בכיות בלקרוא להורים כאילו להם יש את הפתרון בידיים. צריך לחשוב במה עוד לא נגעתם. או במה נגעתם והצלחתם ושווה להמשיך בו. זה תהליך אבל זה שווה עבור העתיד שלו. הפסיכולוגית יצרה איתו קשר אישי טוב? מה היא ממליצה/מציעה? האם יועצת בית הספר מעורבת? האם הילג בחוג מסויים? משהו שיכול לפרוק בו מתח, עצבים, אנרגיה, משהו שהוא ירגיש שהוא ממצה את הפוטנציאל שלו? משהו שהוא יכול לחכות לו, להאמין בו?

ומה ש' אחת ' מעליי שאלה לקראת הסוף אלו שאלות חשובות. יכול להיות דבר מאוד קטן/ דבר גדול שהשפיעו עליו .

הילד כנראה חש תיסכול , מאיזה סיבה אולי תנסי לבדוק אם החברה מקבלת אותו בכיתה, ואם לא מרגיש דחויי ,תנסי אולי להזמין לו חברים לבית. אולי מדובר בטיפול ריגשי? האם היה ככה בגן? או שזה משהו חדש?

איזה תגובות לעניין ! בנות אחלה

יש מצב שזה חוסר בגבולות? למה לילד לשנות התנהגות אם הוא יודע שיחליקו לו. צריך לשדר לו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שזה לא התנהגות לגיטימית. להגיד לו איך כן אתם מצפים שיתנהג ומה יקרה אם לא יתנהג כך. גם בגן הוא היה ככה?

ואו בנות אתן מקסימות !! אז ככה הוא בחוג ג׳ודו פעמיים בשבוע שוקלת לרשום אותו לחוג ציור בהמלצת הפסיכולוגית, אולי זה גם ירגיע אותו אבל הוא לא ממש מעוניין . לשאלתכן אם גם בגן היה כך , גם בגן היה שובב אבל לדעתי לא עשו מזה סיפור כמו עכשיו כי בכל זאת זה גן ולא התקשרו אלי על כל פיפס. מציינת גם שבבית הוא ילד מאוד טוב אבל כן חוטף קריזות פתאום וכאילו מדובר בילד אחר. בקשר לחברים , הוא עלה יחד מהגן עם 3 חברים טובים שהם בחרו לעלות יחד וסיפר לי כבר שהכיר כמה חברים חדשים, הוא לא דחוי ולא מציקים לו . גם המורה אמרה לי שהוא מאוד אהוב. הבעיה שהוא כנראה מנסה לזכות באהבה והתשומת לב של הילדים דרך זה שהוא מצחיק אותם בכיתה ומי שהוא רואה שילד חלש או לא זורם עם השטויות שלו הוא פשוט מציק לו .