חייבת עצה בקשר ליחס לבעל:( היי בנות מאז שאני בהריון קשה לי נורא לתפקד ולהראות יחס לבעלי כאילן השתנתי ב80 אחוז מההתנהגות שלי ומהשגרה שלי.. התחתנו לא ממזמן והכל טוב ויפה עד שנכנסתי להריון ואז אני כבר לא מכינה לאכול בגלל כל התחושות שאני חווה לא מנקה כמו שצריך את הבית לא מפנקת אותו יותא בשום דבר ולא כי אני לא רוצה כי קשה לי נורא:( היינו רגילים לצאת לכל מיני מקומות בערב לבלות לפעמים ועכשיו כלום אני מוצאת את עצמי ישנה בשעה 7 8 מה שבחיים לא קרה אצלי! והוא אומר לי מאז שאת בהריון אני כבר לא מרגיש אותך.. ואני כל היום מתלוננת כמה בחילות ישלי והוא רואה אותי מקיאה כל היום הוא נורא רוצה אפילו לבלות בבית אפילו לראות סרט בטלוויזה וגם זה קשה לי לפעמים ופשוט באלי לישון.. הוא אמר לי שמה 9 חודשים זה הולך להיות שתיהיי ככה ( אני ממש סמרטוט) ונראת ככה.. פעם הייתי מתאפרת בשבילו בבית ועכשיו כלום זועה.. אני בתקווה שארגיש יותר טוב כולם אמרו שזה רק בשליש הראשון ואני כבר ברוך ה נכנסתי לשליש השני אני רוצה לשמוח ולהיות מאושרת כי אני הכי שמחה שיש בעולם מההריון וברור שגם הוא הוא חיכה לזה אבל זה לא כמו שחשבתי שיהיה.. אם מישהי תוכל להביא לי עצה איך אוכל לשפר לו את המצב רוח או לנסות לפנק אותו בדרכים שאני כן יוכל או להגיד לו משהו למרות שאני אומרת לו שככה זה בהריון והוא מבין הוא הכי מבין שיש ופשוט מעברים נושא אבל אני רואה עליו שהוא סובל והוא סובל גם לראות אותי ככה:( סליחה על החפירה הייתי חייבת לפרוק

היייייי.גם אני הרגשתי כמוך.זה הזמן שגם הוא יבין אותך.ואהבת אמת נמדדת לא רק כשטוב ונעים אלא גם כשקשה.אל תרגישי מצפון את בהריון הגוף שלך מכיל הורמונים חדשים את בורא בן אדם בגופך אז זה התוצאה....תבקשי מבעלך עם חיוך ונעימות שהוא יבשל או שיקנה אוכל קנוי....תסבירי לבעלך שזה עובר וזה הזמן לתמוך אחד בשני......אנחנו כל הזמן מצפות מעצמינו לתת ולהעניק.....ולא תמיד זה אפשרי......תאהבי את עצמך ותקבלי את עצמך באהבה ובהבנה.וברגע שתקבלי את עצמך.כנראה שגם בעלך יקבל אותך בהבנה....מקווה שקצת חיזקתי אותך....שתדעי שכמוך מרגישות עוד הרבה נשים ..זה חלק מהחיים....:wink::wink::wink:

קראתי ולרגע חשבתי שאני כתבתי את זה! את לא היחידה נשמה, לא כולן עוברות הריון חלק נטול בעיות. תנסי לשפר דווקא בדברים שלא דורשים מאמץ פיזי כמו להתאפר, לטפח קצת את עצמך, תקבעו פעם בשבוע שאתם רואים סרט..אולי תשני צהריים או שעה בערב לפני הסרט, לא חייב לבשל, את יכולה להזמין מבחוץ ולעשות ערב פיצה וסרט או סיני וסרט.. אני הרבה פעמים עושה את עצמי שיש לי כוח אליו רק כדי לשמור טיפה על מה שנשאר. בעחי מרגיש שהוא לא נשוי בכלל. אני גם נשואה טריה, מבנה אותך לחלוטין. וחשוב שתדברי עם בעלך בגלוי ותסבירי לו שזה לא קשור אליו בכלל וזו הרגשה שלך עם עצמך שמונעת ממך לתת מה שנתת לפני ההריון. הוא צריך להבין, זה לא רק לתת זרע ולצפות שהחיים שלך יתנהלו כרגיל כמו ששלו מתנהלים בלי הפרעות , תבקשי תמיכה ..

אני נורא מצטערת על התגובה שלי מראש כי אני מצד אחד מבינה אותך לחלוטין בקטע של הבחילות שסבלתי מהן גם אבל אני לא מצליחה להבין את בעלך... הוא צריך להבין שאת חולה כן יש מחלת הריון והוא אמור לתמוך בך ולעזור לך בבית כמה שהוא יכול והיות שם בשבילך.. את זו שסובלת ולא הוא.. כמובן שהיחסים ביניכם משתנים בגלל המצב הרפואי שלך אבל אני חושבת שהוא זה שצריך להבין ולהכיל אותך ולא ההפך..

אנחנו מבשלים ביחד. הוא עוזר וגם לומד. ככה קל יותר. אפשר להכין תירס חם לפינוק, לא דורש כמעט השקעה. צריך גם לדבר על הקושי והוא צריך לגלות התחשבות... מקווה שתרגישי יותר טוב במהרה :blush:

וואי נשמה זה כל כך מובן מה שכתבת אני גם לקראת סוף השליש הראשון אבל עד עכשיו היה לי קשה מאוד. קודם כל אני בעד לדבר על הכללללל גם לפני ההריון דיברנו על זה שהמצב ישתנה ושנינו בזה לא משנה מה... ובאמת להסביר שאת לא את הרגילה וגם לא לשכוח שאף אחד בעולם לא קבע שהתפקיד שלנו זה לבשל ולנקות ולדעת גם להגיד אני חלשה אני צריכה עזרה. אני באופי שלי מאוד סופרוואמן אוהבת שהבית מתוקתק ויש אוכל אבל בעלי מאז ומתמיד היה חלק פעיל בבית ושנינו התחלקנו במטלות כשהשתדלנו להתחשב זה בזו ועכשיו אני לא יכולה לעשות כלום. לא נכנסת למטבח ואינלי כוחות לנקות אז מטבע הדברים זה מצריך ממנו לקחת את ה''חלק'' שלי אבל זה בסדר לגמרי... ובעניין מצבי הרוח אני פשוט מסבירה שכרגע אני עצובה/ עצבנית/ מבואסת/ וכו וזה לא בשליטתי.... והכל טוב אנחנו עוברים את זה ביחד.

לדעתי תכיני ארוחה או אפילו תזמיני ותתני לו תשומת לב ואל תשכחי שגבר הוא כמו ילד הוא זקוק להמון אהבה!!!

קודם כל שתדעי שזה משתפר... גם אני נכנסתי לשליש השני ולא ראיתי שיפור אבל לאט לאט ההרגשה יותר טובה. ודבר שני - את. מגדלת. בנאדם. בגוף שלך!!! תרשי לעצמך להנמיך ציפיות ולא להקשות על עצמך יותר מדי. כן חשוב לא להזניח את הזוגיות, במיוחד שאחרי הלידה גם יהיה קשה, אבל זה יכול להיות גם בדברים הקטנים שאת כן מסוגלת לעשות.

זוגיות זו שותפות. את לא לבד בהריון. את מייצרת עבור שניכם ילד. וזה מאתגר ומעייף. תושיבי אותו לשיחה על תאום ציפיות מהתקופה הקרובה. ותפסיקי להאשים את עצמך שאת לא בשבילו. היי עכשיו בשבילך. זה הזמן שלו לפנק אותך. ותדעי שבסימסטר שני מרגישים טוב יותר ופחות עייפות. שיעבור באהבה ובקלות

טרימסטר*

אני מקווה שהוא סובל יותר מלראות שאת סובלת, מאשר סובל מהפינוקים שהוא לא מקבל. אני חושבת שאת לא צריכה להקשות על עצמך. תנוחי ותחכי שתרגישי טוב, ואז תחזרי לעשות את כל הדברים האחרים... זה נראה לי ממש מובן

קמיל אין לב כוחות להכין אוכל אני מבינה אותה....זה יעבור שבועיים אחרי שתכנסי לחודש רביעי תרגישי יותר טוב בע"ה

מצתרפת למאיה.. זוגיות זו שותפות מלאה.. יציאות, ארוחות, ניקיונות, הכל שטויות.. את עוברת עכשיו תהליך מדהים והוא צריך להיות שם בשבילך.. צריך להכין לך אוכל כשאת לא יכולה, לפנק אותך ולדאוג שכל הדברים האלו לא יעסיקו אותך.. נכון שההרגשה הזו עוברת לקראת בשליש השני.. אני מחליפות אותה תחושות אחרות.... שליש אחרון גם לא פשוט בכלל.. אין מה לדבר על ניקיונות, אנחנו כבר מביאים מנקה.. הוא מבשל רוב הזמן כי אין לי כוחות לעמוד על הרגליים אחרי יום עבודה... וגם אחרי הלידה.. ממליצה לך לדבר איתו על זה.. החיים משתנים, את עוד תשתני כל כך וכל סדר העדיפויות בחיים יהיה שונה.. את תחזרי לבשל לו ולפנק אותו ולצאת בערבים, אבל כמו פעם.. סליחה על החפירה הארוכה.. שיהיה הריון קל ומשעמם שיחזק אתכם ויקרא בניכם :heartbeat:

יכולה להגיד לך שאנחנו גם היינו ככה. ועכשיו החלפנו את היציאות בערב של שקט וכיף בבית. הוא נהיה יותר סלחני כלפי הבית ואני גם.. פשוט צריך לקבל את השינויים ולהכיל אחד את השני... תביני אותו שהוא לא מבין מה עובר עלייך.. אז לפעמים פשוט צריך להסביר לו מה השלב בהריון ושזה יעבור וכו'. הכי חשוב זה לשמור על זוגיות טובה! גם בחינוך ילדים.. ואל תרגישי אשמה בשום צורה! לא סתם קוראים ללידה בעברית משבר. זה משהו שעוברים ומתמודדים ביחד! מאחלת לכם שרק תגדלו מהחוויה הזאת! ומההורות גם! וכמובן לידה קלה והריון משעמם..