חייבת לפרוק.. אנסה לתמצת ושיצא ברור אני והבן זוג שלי נכנסו להריון, מאוד רצינו את זה גם למרות גילי הצעיר (אני בת 20) והוא יותר גדול ממני בכמה שנים, משפחה חתונה והכל עלה על הפרק וכולם היו שמחים ומאושרים… רק שלאחרונה בזמן הבירורים לגבי אולם והכל עלתה בי מחשבה, שהייתה קיימת אבל עכשיו התחזקה יותר. התחלנו לברר לגבי אירועים זול, יקר זה לא משנה וניסינו כמה שיותר לחסוך אבל פשוט נדהמתי מהמחירים!!! החלטתי שבמקום החתונה אני רוצה לחגוג עם המשפחה משהו מצומצם ולטוס לחול עם הבן זוג שלי ( לטיול אחרי צבא ). הסברתי לו שבעזרת השם אחרי הלידה זה לא יתאפשר וגם בשנים הבאות ומהסיבה הפשוטה - שאי אפשר להשאיר ילד שאתה הבאת חודשיים שלמים לבד. הוא התחיל להתעצבן ולומר לי למה עשינו את זה אם את חושבת שיהיה לך חסך ועוד מגוון של משפטים. ופשוט הסברתי לו שפשוט חוויות בעייני פשוט לוקחות את הערב המיותר הזה. וזה שנתחתן באולם לא יתן את ה״אישור״ הזה לכך שהתחתנו. עכשיו נוצר ביננו מרחק, ולא כל כך מדברים וכשיוצא לדבר על זה אנחנו רבים. מה אפשר עוד לעשות?

הוא בכלל רצה לטוס לטיול אחרי צבא פעם? היו לו כוונות כאלה? אולי הוא לא בקטע בכלל ...

לדעתי אפשר ללכת לייעוץ זוגי שהמטפלת תנסה לגשר ביניכם וליצור תקשורת ביניכם גם בתוך הכאוס..

הייתי ממליצה לכם שתלווה אתכם יועצת כזאת. אתם צעירים ובסיטואציה חדשה ומבלבלת..

לא חייב לעשות חתונה גדולה אפשר לעשות גם מצומצם המשפחות וזהו באיזה וילה או משו כמו שיו עושים בקורונה אבל אולי הוא רוצה משו גדול בגלל החברים ולגבי אחרי שיולד הילד אז הוא יקלוט שאא אפשר לעשות כל דבר כי עכשיו הוא לא מרגיש את זה כמוך אל תגידי לו עכשיו ויאי אחרי הילד לא נוכל לעשות כלום וכאלה כי זה מלחיץ אותו לדעתי

אם החלטת שאת רוצה להיות אמא ושהוא יהיה האבא של הילדים שלך, תעשו משהו שכל הצדדים יהיו מרוצים - חתונה מצומצת וסולידית + ירח דבש של חודש במקום שבו שניכם תהנו.